לפני 7 שנים. יום שבת, 15 בדצמבר 2018 בשעה 12:25
מה שקורה שם מפתיע אותי.
מהרגע שהוא מנשק אותי- זה כמו מתג.
אני חדלה להיות אני והופכת לחשו. אוטומט.
ואצל חשו זה פשוט.
הוא מבקש. אני מבצעת.
זו עיסקה פשוטה נורא שבה אין לי ואני לא רוצה say.
אין במשוואה הזו מקום לתחושות כמו פחד, חשש, לסמוך או לא.
למעשה זה חלק מהאירוע.
את סוגרת עיניים ומוסרת את המפתחות לרכב. מפה? זו האחריות שלו.
אל תבקש ממני לדבר שם.
אל תבקש ממני לחשוף רגשות שאני עצמי לא יודעת מה הם או אם הם קיימים בי.
אל תבקש ממני לתמלל הוויה.
תיגע בי איך שנגעת בי.
תדרוש את אשר אתה דורש.
אני שתוקה.
תן לי להיות אני.
ותיקח.
בבקשה.