שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. יום ראשון, 5 במאי 2019 בשעה 20:16

אנחנו שנינו מותשים והוא גם צריך לקום לעבודה מחר מוקדם.

 

"תעירי אותי אם אני נוחר".. והוא נרדם.

 

ברור שהוא נוחר.

ברור שאני לא מעירה אותו.

 

אבל גם לישון אני לא יכולה.

לא בגלל הנחירות.

יותר כי מסשן כזה לוקח לי זמן לנחות. הנשמה עדין סוערת מתוך השלוה של עצמה מתוכה.

 

ואז, מתוך שינתו, הוא מסתובב אלי ומחבק אותי קרוב קרוב.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י