לפני 7 שנים. יום רביעי, 2 באוקטובר 2019 בשעה 15:34
בא לי להתחפר בתוך שקע הכתף שלך.
לשקוע שם.
רועדת בתוך הספייס שלי. מתעופפת למחוזות אליהם תבחר לשלוח אותי.
מבקשת לחוש אותך.
כמו שאתה יודע להיות.
איטי, אך חריף.
לא מתפשר.
לא נכנע לחולשותי,
לא עושה עליך רושם שאני משתוללת.
מכיר את תנועות גופי.
בא לי לחוש את האהבה שלך כלפי.
את כל החום והאכפתיות שיש בך, ושהם שלי אצלך בלב. שייכים לי, ללא עוררין.
בא לי להקבר בתוך ההרגשה הבטוחה הזו, כמו בתוך רחם ענק, ולא לצאת ממנה אף פעם.
בא לי אותנו.
שוב.
במקסימום.