שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

יומן מסע

פעם זה היה קובץ מחשבות.
חלון נוסף לחייה, נטול הפנטזיה, של נפש אקסהביוניסטית.
שהתפתח למקבץ חויות שדיברו לנפשי.

זה כבר מזמן יומן מסע.
לפני 7 שנים. יום שישי, 24 בינואר 2020 בשעה 10:50

כשהציפיה ארוכה כל כך,

והמטרה קרבה כל כך,

ואז מתפספסת,

 חומקת לך בין הידיים והגורל עצמו מתעקש להרע לך.

זה קשה להתרומם מזה.

 

צריכה כאב.

כזה כמו שאני צריכה.

ממוקד.

מאמץ.

 

זה לא אסקפיזם.

זו צורת התמודדות.

זו הדחיפה שאני צריכה אותה כדי להרים את הראש למעלה.

כדי לחזור ולחשוב חיובי.

 

 

זו הייתה מכה חזקה מדי.

וקשה לי.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י