צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 18 שנים. 11 ביוני 2006 בשעה 5:16

יום ראשון בבוקר,מתעוררת אחרי לילה סוער.
מסתבר שסוער זה עיניין של הרגשה. אחד יישב בביתו מול הטלויזיה,ירוגש מתוכנית כזו או אחרת ויאמר שעבר עליו לילה סוער. אחר ינדוד ממועדון לפיק אפ באר ועד שלא יכבוש לפחות 5 לבבות ואולי גוף אחד או שניים לא ירגיש את הסערה.
בעבר היו לילותי סוערים יותר למתבונן מהצד, אך אתמול הסערות התרחשו עמוק,בבטן פנימה.
להתמסר אחרי כל כך הרבה זמן שלא. לנשום לתוך כאב. לדעת שמתבוננים בך ולנתק עצמך מכך. לרצות לברוח ולהזכיר לעצמך ש"הקהל" מצפה. לחפש את החיבור. למצוא את עצמך הכי מחוברת שאפשר.

מתעוררת לשבוע חדש אחרי לילה סוער ומקווה שהימים והלילות שבאים בעקבותיו יהיו סוערים לא פחות.
נרקומנית של ריגושים.

מאסטר עומר - יפה לך מותק...
שמח לשמוע על סערות חדשות אצלך בים...
מקווה שמחייכת סוף סוף ולא מפסיקה...
לפני 18 שנים
מפוכחת​(נשלטת) - עומר,
אותן סערות ותיקות ומוכרות,מסתבר שעדיין יודעות להסעיר והכל במסגרת המגבלות :-).
מחייכת,לגמרי.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י