רה-ארגון

רוב העולם התעורר הבוקר לסתם עוד יום שלישי, שום ארוע היסטורי, אף חג, יום רגיל.
אני התעוררתי לתוך יום מיוחד של אחת הנשים המיוחדות בחיי. יום ההולדת שלה.
אדם רוכש לעצמו חברים קרובים בתקופות יחסית מוגדרות בחייו.
בית ספר, צבא, אוניברסיטה, לפעמים במקום עבודה חדש.
ככל שאתה מכיר את החבר בשלב מוקדם יותר בחייך, כך החברות עמוקה יותר.
אותה הכרתי לפני שנה, גיל מופלג לחברות חדשה לכל הדעות.
לא רציתי להכיר, חששתי מחשיפה, פחדתי להכניס אדם חדש לחיי. ובכל זאת, זה קרה, והחיבור היה שם כמעט מהרגע הראשון.
הכרנו על רקע בדס"מי נטו, עברנו לפסים אחרים לחלוטין מהר מכפי שאפשר לשער.
היום, כשאני צריכה אוזן קשבת, כשאני צריכה חיוך מעודד, כשאני צריכה עזרה טכנית בכל נושא בעולם - מאד ברור למי אפשר לפנות.
לא יכולה לדמיין לעצמי מערכת יחסים עמוקה ותומכת יותר מזו, ועל כך מודה כל יום מחדש.

קוראת את שכתבתי וזה נשמע דביק, מתלקק, הכי לא הסגנון שלי בעולם. אבל - אין שום דרך לנסח זאת אחרת.
אוהבת אותה!!! המון!!! בשבילה - את השמש, הירח והכוכבים :-).
יומולדת שמח.