רה-ארגון

- אתה נשוי, אני נמנעת מנשואים, כדאי שתדע על כך מראש.
- מקבל את דברייך, בואי נהנה משיחה נעימה וקולחת.

ויהי כן.
יום,יומיים,שבוע.
שיחות נפלאות,חשיפות של הנפש, אמירות עמוקות מהבטן.
וכל פעם מחדש אני מזכירה: אני ואתה לא יכולים לקרות.

נוצרה חברות,נוצר קשר גם אם וירטואלי. הלב שמח כשהוא מתחבר למסנג'ר, המחשבות ממשיכות לאחר שהשיחות נגמרות, גורם לי להביט לעצמי בעיניים שוב, לראות דברים חדשים. אני נוגעת לו עמוק בבטן ושנינו מפיקים מכך לא מעט.

והיום - "בטלי התניות, שחררי הגדרות".
לא מבטלת. לא משחררת. הרי אמרתי מראש.
נחסמתי במסנג'ר.
בסופו של יום - האיש רצה מפגש. כל דבר אחר אינו משמעותי עבורו.

הכאבת. נכון שזה מסוג הכאב שיישכח מהר כי הרי מדובר במערכת יחסים וירטואלית נטו, אבל אולי תלמד מניסיון. כשאנחנו אומרות "לא" אנחנו מתכוונות ל"לא".
אני לבטח למדתי!!!!