לפני 18 שנים. 7 באוגוסט 2006 בשעה 12:40
כן הזמן הזה אבוד
אבל לא בשבילי
הוא תלוי על עמוד
לא בגללי
אין מקום אחר
אין אחר
ומייד הוא ירד,
רק צריכה להושיט יד ולקחת.
אז עדיין אין בי את האנרגיות על מנת לקחת.
עדיין אוגרת כוחות כדי להתרומם על קצות האצבעות.
כמעט והגעתי, עוד חצי התמתחות ואני נוגעת.
יש מקום אחד קרוב יותר שעבורו לא צריך להתאמץ,
אבל עבורי - אין מקום אחר.
אני בדס"מית ולא יודעת להתפשר.