צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 18 שנים. 28 בספטמבר 2006 בשעה 6:56

לקום בבוקר לעוד יום רגוע,מחוייך.
לקבל בום ענק לפרצוף מהמקום הכי לא צפוי.
ולהבין-הכל פאטה מורגנה.
לו רק היה לי את האומץ לגרום לו לשלם את מלוא המחיר.
לא נורא,שישלם במנות קטנות,עם זה אני יכולה לחיות.

הייתי כאן - עוטפת אותך באהבה
לפני 18 שנים
מפוכחת​(נשלטת) - בדיוק מה שאני צריכה עכשיו. תודה.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י