בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 17 שנים. 30 בדצמבר 2006 בשעה 11:36

ישן עכשיו?
מאחה שברים?
מלטף פצעים?
רוצה לשמוע אותך, לדעת איך עבר עליך ליל אמש, לספר לך איך עבר עלי שלי (עם איש אהוב ויקר לי כל כך), לחבק אותך מרחוק ולאמר שהיית בסדר והדברים חייבים להגמר על הצד הטוב שלהם, לשאול מתי תורי בתוך סדר היום המטורף של שנינו, להיות שלך ועבורך.
אתה - מתקיים בזמן כל כך קצוב בחיי אך תופס מקום כה גדול במחשבותיי.
הייתי כותבת אוהבת אבל צריך מילה אחרת. זו לא בדיוק מתאימה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י