רה-ארגון

* נכתב בעקבות שלל תגובות לבלוג שלי לאחרונה.

נכון,אני מאושרת. ולא, זה לא ייגמר כל כך מהר.
למה? כי כך בחרתי.
זה לא שנגמרו הצרות, זה לא שהכל הפך להיות קל יותר.
עדיין מתעוררת כל בוקר לשגרה, לעבודה קשה, למחויבויות כאלו ואחרות.
אז נכון שקורים דברים טובים לגמרי בחיי, אבל זה לא אומר שקודם לא קרו.
העיניין הוא איזה משקל נותנים לארועים שונים.
בחרתי לתת משקל גדול לדברים הקטנים והטובים של החיים, ובחיי - זה עובד.
יאמרו קוראיי - נו, טוב, יש גבר בחייה שעושה אותה מאושרת.
זה לא נכון.
כן,יש גבר בחיי, אבל אם לפני חודשיים בדיוק אותו גבר ואותו סוג של מערכת יחסים הייתה מופיעה לי פתאום - סביר להניח שהייתי עסוקה בלמצוא את מגרעותיה במקום להתמוגג על יתרונותיה.
כיום אני מסננת את הרע, מתרכזת בטוב ומחייכת לחיים, גם כשהם פחות מסבירי פנים.
לכן האושר שלי אינו קשור ישירות בו, בגבר הזה, כי אם ישירות בי.
לא מתנשאת, לא אומרת לכם שגם אתם יכולים, רק אומרת שזו השקפת עולמי בימים אלו ומוצאת את עצמי נהנית מכל רגע.
בחרתי באושר.