צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 17 שנים. 13 בינואר 2007 בשעה 20:20

המון מילים, מיליון.
שלא אומרים.
למה?
כי הן תכאבנה למישהו אחר.
למרות שלא קל לשמור בבטן.
שותקת.
מקשיבה.
והן עומדות לי על קצה הלשון.
ומחזיקה.
ולא תמיד הכל מרגיש נכון
ולא תמיד הכל נשמע מדוייק
אבל לפעמים שתיקה שווה אינספור משפטים.
יש דברים שאנחנו צריכים ללמוד על בשרנו.

Madame T​(שולטת) - אכן, לפעמים, 'השתיקה שווה זהב'.... תלוי בנסיבות, כמובן.
לפני 17 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - הבשר זוכר הכל גם כשאין סימן או צלקת.
יש דברים שצריכים ללמד את ולא רק ללמוד על.
ולפעמים סתם צריך לשתות כוס מים ולנשום קצת.
אוכל.
חשוב.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י