לפני 17 שנים. 24 בינואר 2007 בשעה 8:06
מה קשה יותר, להודות בפני עצמך על האמת שלא תמיד תאהב לשמוע, או להודות בפני האחר.
לא משנה מה קשה יותר, האמת היא משהו שיש להודות בו גם כשזה עצוב לדעת שאתה בנוי ככה, גם כשיודעים שזה יפגע באחר, גם כשהרבה יותר נוח להסתיר אותה מתחת להמון שכבות ולהנות מחוסר הידיעה, להנות מכך שאתה לא באמת מסתכל לעצמך בעיניים, להנות מכך שהאחר מעניק לך המון טוב עקב חוסר ידיעתו.
האמת בסוף צפה ואז אתה מוצא את עצמך מתמודד לא רק איתה כי אם גם עם האשמה שמתלווה להסתרה.
היום שמעתי אמת כזו מאחד האנשים שמילאו תפקיד משמעותי בחיי.
כרגע עסוקה בכאב,בפגיעה.
אבל מכירה את עצמי מספיק טוב ויודעת שאפיק את הלקחים הנכונים מהתנהלות זו, יודעת שאצמח מתוכה כמו שצמחתי בשנה האחרונה.
יודעת. ברגע שיכאב קצת פחות. אצליח.
