סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

רה-ארגון

בלי צנזורות. עמוק מהבטן.
לפני 17 שנים. 26 בינואר 2007 בשעה 11:25

מסתבר שבהקרנה שנייה לסרט יש הרבה פחות השפעה עלי.
בבכורה התחברתי, בכיתי כשהיה עצוב, כעסתי כשהיה מכעיס, התרוקנתי כשהיה מרוקן.
עכשיו הקרנה שנייה, או שלישית, או רביעית. הפסקתי לספור.
אז קצת כועסת, טיפה מזילה דמעה, לא מתרוקנת בכלל.
מקווה שלהקרנה הבאה פשוט אחליט לא ללכת.

בודק - מטבע הדברים
שאחרי הפעם הראשונה זה משתנה
כמו הפתגם האומר
ההרגל מכהה את החושים
לפני 17 שנים
נמש - אולי, בפעם הבאה, תלכי לסרט מז'אנר שונה...
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י