לפני 17 שנים. 31 במרץ 2007 בשעה 13:49
ושוב גיליתי שאינני יודעת להתחלק על הגבר שלי (גם אם הוא מציג זאת בדרך הכי רציונאלית שיש)
ואין שום סיבה שאעשה זאת.
ושוב גיליתי שצריכה לחוש באטרף הראשוני, בחיזור (גם אם הוא אומר שזו רק כימיה וטובה אש קטנה ותמידית מלהבה גדולה שנגמרת מהר)
ובלעדיו אני נודדת למקומות אחרים.
ושוב גיליתי שכבוד בסיסי לזמן שלי ולסדר יומי חייב להיות (גם אם הוא שולט ואני נשלטת)
וכשזה לא שם אני מתרוממת על רגליים אחוריות.
זו אני. לטוב ולרע. קח את זה או שלא.
ותמיד, תמיד - בוא אלי נקי.