לפני שלושה חודשים פגשתי שולט מדהים
מהרגע הראשון היה לנו חיבור מטורף, היינו מדברים שעות ופותחים הכל אחד בפני השניה
את הסטיות הכי גדולות שלנו בלי לצנזר.
התחברנו גם ברמה האישית,אני ממש עפתי עליו הוא בחור מרשים
והרגשתי שגם הוא עף עלי
היינו נפגשים לסשנים אינטנסיביים של 4 שעות ויותר
כל שישי היינו יוצאים למסיבה ברוח הבדסמ ומצרפים אלינו עוד כלבות.
הרגשתי על גג העולם,הגעתי לשיאים שלא הכרתי,פגשתי אנשים מדהימים,עברתי חוויות מעצימות.
היינו שותפים טובים לפשע וכל כך נהננו ביחד.
הוא סיפר לי שאני הנשלטת הכי מטורפת שהייתה לו וכמובן שזה החמיא לי מאוד.
יום שישי לפני כמה שבועות יצאנו למסיבה,הצטרפו אלינו 2 כלבות מהממות והאווירה הייתה בשיא.
שתינו ועשינו כל מיני חומרים, רקדנו,השתחררנו,עפנו אחד על השניה והייתה אנרגיה טובה.
לקראת סוף הערב כבר הייתי גמורה,התחלתי להרגיש לא טוב..
פרשנו מהמסיבה לבית של חברה והמשכנו שם את הסצינה.
פתאום הרגשתי שחסר לי אוויר,שהלב שלי דופק על 200 ושאני מסוחררת,
קמתי בהפתעה ואמרתי שאני לא מרגישה טוב וחייבת ללכת הביתה..הוא לא עצר בעדי וגם לא ממש התעניין במה קרה..
חזרתי הביתה במונית וחשבתי שאני הולכת לקבל התקף לב,הרגשתי כל כך רע!
בצהריים של היום אחרי הוא שלח לי הודעה,אמר שגם לו היה קשוח ושהוא צריך הפסקה כדי להתאפס.
לא הבנתי עד הסוף בשביל מה ההפסקה אבל כיבדתי את הרצון שלו.
בהמשך שבוע לא דיבר איתי,היה לי ממש קשה וגם לא הבנתי מה קרה פתאום,היינו בקשר מאוד קרוב ואינטנסיבי במשך חודשיים.
אחרי שבוע שלח הודעת פרידה לקונית בסגנון היה כיף ואת מקסימה אבל פג הקסם.
לא הבנתי מאיפה זה בא לי,כל כך התמסרתי לקשר הזה,הייתי שם ב100%...
כתבתי לו שאני לא מבינה מה קרה אבל מכבדת את הבחירה שלו..
מאז לא דיברנו,אני הרוסה מזה.
אבל המחשבה שהוא עזב אותי רק בגלל שנכנסתי להתקף חרדה הורגת אותי!
דברים כאלה קורים,צריך לקחת את זה בחשבון..מה כל כך נבהלת?
או שזה היה רק תירוץ לגמור את הקשר?
מרגישה שהוא פשוט מיצה אותי.
בכל מקרה יצאתי מהקשר הזה מאוד עצובה ופגועה.
יש לי עדיין רגשות אליו וגעגועים,אבל הוא אכזב אותי בתור בן אדם.
באסה
