לפני 4 שנים. 28 באפריל 2020 בשעה 17:51
איזה יום מלא באמוציות.
מעצב, דיכאון, הוקרה, הערכה.. אל חגיגות.
לראות את דגל המדינה מתנוסס ולהיות מוחדר באנרגיות והרגשה פנימית שאי אפשר להסביר.
אחרי שירות צבאי מלא ושני חברים שנהרגו.
אחד לא על ידי והשני.. השני התפרק ל6 חתיכות מולי.
בזכותכם ובזכות שאר חללי מערכות ישראל אנחנו פה!
לעולם לא נשכח !
היום להבדיל משאר החגיגות אנחנו במירפסות, בגינות ולצד המשפחות שלנו.
בהחלט את חגיגות ה-72 לא נשכח.