היום בלילה זה יום קשה בעבורי ואני בטוח שכמעט ולכל משפחה.
מחזיר אותי אחורה 12 13 שנה לתקופת הצבא..
מחזיר אותי אל הלילות של המבצעים, אל המעצרים, אל כניסות בלתי פוסקות לשטחים של הרשות הפלסטינאית.
מחזיר אותי אל אחים שנהרגו לי מול העיניים.
אל אח שהתפוצץ לי ל-6 חלקים מול העיניים.
הרצון בשינוי שחייב להיות כאן ועכשיו!
אל עד מתי נכניס ילדים בני 18 19 אל תוך שטח האויב וניפול כמו פרחים.
עד מתי יהיו משפחות שקולות.
הורים ומשפחות שלמות שנקטעו להם החיים.
עד מתי ניהיה סובבים באויבים שרק רוצים להשמיד אותנו.
מתי יגמר הצער הזה שאמא שגידלה ילד במשך 18 שנה ! 18 שנה שנתנה לו את כל עולמה והוא בין רגע הלך, בשביל להגן על המדינה שלנו שלא יודעת מנוחה.
מי יתן וכל הילדים, הפרחים האלו יחזרו הביתה בשלום.
שהתקופות של העלטה יביאו תקופות של אור.
שלא נאבד עוד אחים, ילדים, חברים, משפחה!
לזכר חללי מערכות ישראל.
לעולם לא נשכח אתכם יקרים שלנו.
יום בשנה שמקדישים לכם, אבל חיים שלמים שחושבים עליכם.
