איך התחלתי את דרכי בעולם הזה?
בגיל 17 עבדתי בבית קפה בלב ת"א, בזמנו קפה הילל אבן גבירול פינת ארלוזורוב.
בית קפה מצליח, תורים בערבים שנראה שלא יגמרו לעולם.
עבודה עד השעות הקטנטנות של הלילה.
הייתה לנו לקוחה שהייתה גרה מאחורי הקפה.
בת 34, שחומה, רזה, שיער חלק ארוך עם גוונים, יפייפיה לכל הדעות.
אחרי כמה פעמים כבר נשבר הדיסטנס והיי .... מה נשמע? מה קורה וסחבקיאדה ומדברים ומפלרטטים.
לא ייחסתי לזה יותר מדי חשיבות כי לא רציתי להתאכזב, הרי סהכ באיזה יקום יהיה לי משהו איתה?
ערב אחד היא שכחה את המפתח של הבית (ככל הניראה) ונאלצה לשבת בקפה קרוב לשעתיים כשהיינו לקראת סגירה.
בעל הדירה שלה שהיה מהצפון הלא רחוק הביא לה את המפתח שלו.
היא עלתה, פתחה וירדה חזרה.
"שכחת משהו?"
"לא, ירדתי להמשיך את השיחה שלנו.."
מפה לשם, ישבנו על הספסל מחוץ לקפה למשך עוד כמעט שעה.
היא אמרה לי "אני עייפה אני עולה לישון, היה לי נעים.
מחר (זה היה יום חמישי בערך ב4 לפנות בוקר) כלומר שבת אני הולכת לים עם חברה, רוצה להצטרף?"
אני שהייתי קצת בהלם אמרתי ברור, אבוא עם חברים.
היא אמרה לי, "לא, אתה תבוא לבד".
אוקיי.
כשהגעתי הביתה לא הבנתי למה היא אמרה לי לבוא לבד. אולי בגלל שהיא מבוגרת ממני והיא לא רוצה להראות לחברות שלה שהיא מסתובבת עם בני 17? שלא יחשבו כל שטויות? הבושה מלהיות עם בני 17? מעניין מה הסיבה.
מפה לשם יום שבת בבוקר הגיע, היא שלחה לי הודעה להיות אצלה ב10:00 מבלי לחשוב פעמיים טסתי להתארגן והזמנתי מונית (בכל זאת 17 אין רשיון, ואז לא היה את כל האפשרויות של ההתניידות שיש היום).
הדעתי אלייה, והמשכנו לים עם המונית.
כשהגענו לשם הייתה שם להקה של כפרות.
שונטל, אורטל, שימרית וכל מה שאתם חושבים או לא חושבים.
כל אוזן עם טסה, קוקו גבוה, שייבות על האצבע, כל תזוזה של היד לשאכטה מהסיגריה אתה שומע את השנדלירים שיש לה על היד.
בתור אחד שגדל ב"שכונה" הייתי מופתע. ולא מהן.
מהעובדה שזו החברה שלה.
ישבנו, צחקנו, אכלנו, נכנסנו לים.. והכל היה נחמד בסהכ. מי שראה אותי מהצד אמר "זה בטח ילד חרא מליונר" שכל אלו איתו, או שאחת מ"הגרושות" היא אחותו.
אז צר לי לאכזב אותם אבל לא, ולא.
בשעה 14:30 חזרנו הביתה והיא אמרה לי "בוא תעלה איתי".
אני שעדיין לא האמנתי ושיחקתי אותה קול.
היא הכינה לנו קפה, ישבנו בסלון והתחלנו לדבר.
היא טענה שהיא "שולטת" ואני? מצטער.. לא מבין מזה.
מאון לאון אחרי תקופה של שבועיים שלוש דיי הבנתי מהר מאוד מזה.
האינטרנט לא היה מתקדם, החוסר ידע שלי והסביבה שלא ידעה מאום (או לפחות ככה חשבתי) ולאט לאט היא הכניסה אותי לזה בגיל מאוד מוקדם.
אהבתי אותה בטרוף.
הטלפון שלי נשבר באותה תקופה והיא קנתה לי חדש.
אייפון 5s שאז היה וואו, הקשר היה לחלוטין דו צדדי.
נעלמתי המון לחברים, בקושי בערבים הייתי עם המשפחה אם לא הייתי עובד ודיי התנתקתי מהעולם.
אז מסתבר שאולי ג'יני בבקבוק שמע אותי, דג זהב מהחנות ליד החלחט להגשים לי משאלה או שפשוט קיבלתי נשיקה מהקדוש ברוך ה'.
וכן, גם שכבנו.
כל הפאזל התחיל להסתדר לי.
החוסר שהרגשתי בסקס (הייתה לי חברה אחת לפניי) נסגר והכל ניהיה יותר ברור.
הקשר שלנו בסופו של יום החזיק שנה וחצי.
היה לי מאוד קשה להיות נישלט אך יחד עם זאת לרצות אותה היה לי מושלם.
כפי שהבנתם היה שם הרבה מעבר לסשנים, הרבה מעבר לסקס, הרבה מעבר לחיבור.
היה שם עירום של שתינו.
ולא להיות בלי חזייה או בוקסר.
אלא נפש אל נפש חשופה.
אחרי שניפרדו דרכנו, כי מה לעשות 34 ו17 לא בדיוק תקין.
החלטתי לנסות את הצד השני, ביום יום אני כזה.
דומיננטי, אסטרטיבי, מוביל, מנהל ועוד כמה יתרונות.
(יש גם כמה חסרונות) - מזל גדי.
הבנתי דיי מהר שאני שייך לצד המוביל, כי בחיים כמו במיטה כמו הערכים שגדלתי עליהם..
גבר זה גבר, לא הזכרים עם הפינים שיש בעולם.
גבר צריך לשמור, לגונן, לעטוף, לחזק, להרים, למנף וגם מה לעשות לשלוט.
אישה בעיניי זו יצירת אומנות - שלמות, שלא תטעו לרגע.
אני לא חושב שאני או המין הגברי יותר טוב מהנשים הנחותות. ממש לא!
אבל יש לי את הערכים של פעם, כבוד, ג'נטלמניות וכו'.
גבר שמחזר, גבר שמוביל, גבר ששולט.
הייתה אפילו תקופת זמן שהייתי בקשר ונילי לחלוטין. 8 חודשים הוא ארך, 8 חודשיפ שוויתרתי על הכל כי אהבתי. לצערי ושימחתי זה לא צלח.
האג'נדה שלי מאז ומעולם הייתה, שבכדי לנהל בית מלון אתה חייב להתחיל מה-ROOM SERVICE כדי לדעת הכל מהכל, לדעת מה אפשר לשפר, אף אחד לא יוכל לחרטט אותך, ותדע איפה הבעיות המדוייקות בכל אחת מהמחלקות.
גם אני כעצמאי היום התחלתי את דרכי מהתחתית של התחתית (הרי איך אוכל לומר משהו ולא ליישם?)
#כשאנייושבבשמשמולהבריכהופעםראשונהשבאלילחפורלכם#
