עוד יום בעבודה וכמעט הרבצתי לבת זונה! כן, הקולגה שעימה עובדת אני יום יום. כן, זאת עם השגעון!! כל יום שאני מגיעה עם מרכולתי חושבת אני, אמממ...מעניין איך חיי המין שלה? נראה לי ששממון עמוק נודף משם. אחרת איזה הסבר יש לטירוף הזה. מזל שאני כזאת קרת רוח, עם הרגליים על הקרקע. צריך הרבה מאוד כדי להוציא אותי משלוות נפשי. אבל היום, את מה שהיה, את זה אני ממש לא מבינה. למה צריך לרדת לכזאת רמה?
לעיתים אני מרגישה שגדלתי ביקום אחר. הרחק הרחק מכאן. אני מסתובבת כמעט באצילות נפש ולא מצליחה להבין כמה רפש יש בעולם. ואיזה חוסר ביטחון עצמי יש לבת אדם, בכדי להגיע לרמה כזו של איבוד שליטה ועוד במקום העבודה. אז כולם "התאספו מסביב למיטתו של המלך" וקיבלו הצגה בחינם. ואני, מזלי שאני כזו שלווה, ובקול שקט עם הרבה ענווה אמרתי "סיימת כי לא צריך לצעוק אני שומעת מספיק טוב".
ואז הגיעה המנהלת הבכירה של אותה מחלקה. שגם עימה ישנה בעיה, כי חושקת היא בי מהיום הראשון, ואת מבטי הזימה שולחת היא לי בכל הזדמנות שרק יכולה. ויחסינו יחסי אהבה שנאה. ואמרה לי בהתרסה: " איך יכול להיות שאת כה שלווה, איזה קור רוח יש לבחורה."
אך עמוק עמוק בפנים הם כבר עלו לי על כל העצבים. אחחח...איך הייתי רוצה, להכניס להן סטירה! אחת כזו שלעולם לא ישכחו! כך שבפעם הבאה ישפילו את מבטן לרצפה.
לפעמים חלומות מתגשמים...
נינה
