לפני 7 שנים. 3 בפברואר 2017 בשעה 15:17
כן.. זאת אני החדשה זו שלא מפחדת להעיז לנסות הכל ולהרגיש חופשייה ומשוחררת ..
מאז שהיא נכנסה לחיי.. אני מגלה בי הרבה תובנות . אני אוהבת לראות את האני החדשה שיצאה החוצה את זו שהתחבאה מאחורי המסיכה .
אני אוהבת את זו שמחייכת , את זו שלומדת לשלוט בחייה ובעצמה , את זו שלא נותנת לסיטואציות לנהל אותה את זו שלומדת להכיר את עצמה ואת מה שלא עושה לה טוב..
כן .. אפשר להגיד שלמפגש הראשון איתה הלכתי סקפטית מאוד!
אבל החלטתי שאני הולכת כדי לעשות את זה וגמרנו .. אז הלכתי והיא הייתה נחמדה וחייכנית אבל, הציבה לי מראה מול העינים ושטפה ממני הרבה בכי שהיה כלוא בתוכי. בכי ששטף וניקה את כל הלכלוך שהיה בתוכי וכשיצאתי ממנה הרגשתי כל כך נקייה כאילו עשיתי מקלחת ראשונה אחרי חודשים של לכלוך .
מאז כמעט כל שבוע אני אצלה מוציאה את "אני " החדשה לחופשי, לומדת על ההצלחות שלי וגאה בהם, מקפלת את הכשלונות שלי ומגמדת אותם לעומת ההצלחות ומדמיינת אותי.
אני החדשה עומדת מולה ומול הדילמות שלי ומול המשפטים שלי במין משחק כזה על הלוח .. אני הופכת את המשפטים שלי מפאסיבים לאקטיבים משחקת בלהיות המורה של עצמי ואז הופכת לילדה שנותנת לעצמה פיתרון ..
אני החדשה לומדת מנטרה לשינוי חשיבה מעצבן.. מסתכלת על דברים אחרת ועושה שינוי עם עצמי. והיא? גאה בי ובחיוך החדש שלי, שמתעצם מפגישה לפגישה.
וגם אני גאה בעצמי .. אני עושה את מה שהיא מלמדת אותי עובדת קשה לבד ..וזה לא תהליך קל .. אבל החלטתי ואני שם ב100 אחוז ..והיא גורמת לי להבין שהחיים זה לא אוסף של נסיבות שקורות לנו.. לא משנה מה לא משנה איך ! אנחנו אחראים על איך החיים שלנו יראו! אנחנו בוחרים את הנתיב שבו נלך! ואני בחרתי שיהיה לי טוב !
אז רק לעצום את העינים ואני שם בטוב שלי .. פותחת תנורים, מודדת משקלים והחיוך הזה שמטפס לאט לאט על השפתיים והריח המסממם הזה של מיני מאפה שעולה באוויר .
ולי נשאר רק להודות לה ולו על שהכניס אותה לחיי . להודות על רגעים קסומים של אושר שנכנסים לחייך מאירים ומציפים אותי.
אמרתי בוקר מוששששלם !!!