הגשמת פנטזיות

אימא .. טוב את לוקחת את הפיצויים ?? 

אני .. כן ברור..

אימא.. תשאירי לך לפנסיה

אני .. אימא עוד 20 שנה אולי אני אמות עד אז ?? תני לי עכשיו להנות ..

אימא .. מה ?? מה את מדברת שטויות ? למות ? מה פתאום ? אני בת שבעים את לא רוצה להיות בת שבעים ?? 

אני .. לא .. 

אימא .. טוב חאלס שיחות אובדניות את צריכה לחשוב חיובי ..

אני ..אימא חאלס יש לי עוד 20 שנה לחשוב על זה .. 

טוב האוכל במסעדה הזו כל כך סקסי גורם לאורגזמה לחיך .

כל ביס משאיר את הפה שלי עמוס בטעמים ולמרות שהבטן כבר מזמן מפוצצת הפה ממשיך ללעוס לא מוותר על הביס האחרון..

ואתה מולי בין ביס לביס אני מתלבטת מה מגרה אותי יותר השפתיים הבשרניות שלך או ההמבורגר הקטלני שמולי ...

מיץ האננס שמונח לצידי או המיץ זרע שלך שכבר מזמן לא לגמתי ממנו ..

ואני ממשיכה לאכול ובולעת את הרוק כי כל מה שבא לי עכשיו זה להיות איתך בחדר סגור למרגלותיך להרגיש את האצבעות שלך נוגעות בי את השוט שלך שמצליף בי וגורם לעור שלי להשתנות ולהפוך לצבעוני בשבילך ..אדום עם פסים לבנים .. את הפטמות שלי שמזדקרות רק מהמחשבה על האצבעות שלך שתולשות אותו במשיכה אחת קטנה.. אחחח..זיכרון ישן שמציף אותי .. המלון .. החדר.. אני ערומה על המיטה בבודפשט .. עבר המון זמן..יותר מדיי..

ואוף ..למה באתי בג'ינס צמוד ואיך הייתי רוצה שהידיים שלך יקרעו אותו כבר ממני. כן,  כל מה שבא לי עכשיו זה שתתלוש לי פיטמה ותזיין אותי חזק מאחורה .. מחשבות מעצבנות קישטאאא!!!! אני לוקחת עוד ביס מהמלבי עם השערות קדאיף ומסתכלת לעברך יודעת שהזמן שלנו ביחד תיכף ניגמר ובא לי לעצור את השעון ולא לתת לרגע הזה להיגמר.

האמת ממש התגעגעתי לא הבנתי עד כמה. עד הרגע שציפצפת לי מאחור ונכנסתי לרכבך ואתה עטפת אותי בחיבוק הזה כמו שרק אתה יודע. יש בך קסם שמשאיר אותי שלך שלא נותן לי לשחרר, לוותר, ללכת קדימה הלאה בלעדייך .. ואני שבויה בקסמך נשארת שלך.

עוד נשיקה אחרונה ואנחנו נפרדים לשלום עד הפעם הבאה בתקווה שתהיה בקרוב.

עד הפעם הבאה ..

א ד ו נ י.

..כן.. יודעת אני צריכה להגיד את זה יותר .. מבטיחה להתאמן ❤

אני אומרת לו בוא ותפשיט אותי . תוריד מעלי את כל זוועות היום של אתמול, תפשיט אותי מבגדים שחונקים, מחלומות שבורים מסיוטים חוזרים. 

תפשיט אותי משדים ארורים, ממלחמות אבודות מכשלונות כואבים.. ממילים ..  

תפשיט אותי אני לוחשת לו בשקט בלי מילים ..

הוא מצמיד אותי אליו, שפתיו נושקות לשפתי והוא לאט משיל ממני את הצעיף השחור וידיו מלטפות, מרחפות על ירכיי, משייטות מעלה ומטה במורד גופי. את השמלה השחורה הוא מרים מעל ראשי ומוציא משפט קצר "כמה שאת סקסית" ..

ואז שתיקה רק שפתיו שאוכלות את שפתיי.

היין עשה את שלו ואני מרגישה את הגוף שלי מרחף.  הרצון הזה להיות בין זרעותיו מטריף אותי , תשוקה והדחף המיני שולטים בנו עכשיו,  בין נשיקה לנשיקה רטובה אנחנו נמשכים לחדר השינה .

המיטה הרחבה מקבלת אותי אליה הוא נצמד אליי ומבעד למכנסיו אני מרגישה את הבליטה שצומחת ונצמדת אליי ואני ?? כל כך רטובה .. צמאה לטירוף הזה והוא איתי מושך בגסות את תחתוני ומעיף את החזיה למרגלות המדרגות תוך כדי שהשפתיים שלו עדיין צמודות לשפתיי ואני מתענגת עליו נהנית מכל נגיעה חסרת סבלנות לצעד הבא .. 

הוא מתרומם לרגע מעיף אלי מבט מחייך ומתפשט מבגדיו. מפסק את רגליי ולשונו כבר בתוכי מלטפת, מלקקת ושפתיו נושקות מענגות מין סנכרון מדוייק בין לשון לשפתיים נעות בקצב אחיד ואני באובדן חושים והוא.. נצמד,  נדחף, מוסיף אצבעות נבלע אי שם במערה הרטובה שלי אני טעימה לו מגניב .. תמשיך .. 

הוא ממצמץ בעיניו ומטפס בזהירות מעלי עוד שנייה והוא כבר בתוכי מרגישה את הזין שלו נדחף וכולי מקופלת כמו נערת גומי, הוא מזיין אותי חזק כמו שאני אוהבת ולמרות התנוחה הלא נוחה אני מתענגת עליו גונחת וגומרת גומרת וגונחת והוא לא מתעייף .. יוצא מתוכי מוצץ את שדיי ושןב הלשון שלו בתוכי הוא מוצץ אותי בטרוף.. שנינו כמו זאבים שצמאים למים שני גופות שהופכים לגוף אחד, קצב אחד, הופכים מתהפכים הוא מנהל את העינינים יורד,  עולה, מושך תופס,  צובט, נוגע, שוב חודר,  מזיין בלשון באצבעות מטריף את חושיי ושוב גמירה ועוד אחת ואחת נוספת הפסקתי לספור ..  זה לא נגמר הטוב הזה ..

3 שעות של טרוף מוחלט סקס טהור .. סקס ונילי מטהר .. 

הוא נשכב לצידי מנשק לי את המצח וידו מלטפת בעונג מושלם את הגב והישבן.

מנוחה קלה ואז שוב הרעב מתעורר לתחייה, הפיסוק מתרחב והוא שוב במערה .  

את זה .

אותו , אותי, אותנו.

השבר עמוק מדי.

הפצע עדיין מדמם.

זה מרגיש כאילו זה היה אתמול למרות שכבר עברו יותר משנתיים .

העיניים שלו העצובות הכמעט מתחננות שלפעמים בא לי לחבק אותו חזק ולהבטיח שאהיה שם בשבילו לנחם לאהוב ולחזק אותו אבל ..

התהום ביננו עמוקה מדי אין גשר שיוכל לגשר על הפערים ביננו אז הרציונל גובר על הרגש.

אני מחבקת חיבוק קצר ושולחת נשיקה לשלום.

משתדלת לא להביט בשחור שבתוך עיניו שם ניבט העצב. ימים לא קלים נושפים בעורפו ואני אהיה לצידו איתו אך לא שלו. 

שדלת אחת נסגרת שלוש נפתחות ? 

אז אומרים.

אני לא ממש מאמינה בשטויות האלה. אבל,  מנסה להאמין בזה שיושב למעלה ויש לו מחברת שחורה כזאת או אולי לבנה ושם הוא כותב שלזה מגיע ככה ולהוא מגיע ככה אז אולי גם השם שלי רשום שם איפושהו אצלו .

אז אחרי שנים רבות אני בעוד מספר ימים סוגרת דלת כבדה משאירה עבר מהול בשמחה עצב אושר ופונה לדרכים חדשות .

מה מסמן לי העתיד אין לי מושג אני רק יודעת שהדרך הזאת נגמרה השביל הזה שצעדתי בו הסתיים וצריך לעבור לשביל אחר לנתיב חדש בחיי . 

מצד אחד נרגשת מצד שני קצת חוששת ואולי זה לא יצליח ? אולי הנתיב הזה לא יהיה מתאים ? אולי אני לא חזקה מספיק ? 

הרבה אוליים אחד יותר מדי ..

היא אומרת שאני חזקה אני נתפסת במילותיה כמו תינוק שנאחז בשימלת אימו ומושכת חיזוקים .

ואחרי החיזוקים אני לוקחת מלא אוויר ומכניסה עמוק לתוך הריאות מדליקה את האור בנתיב החדש של חיי ויוצאת לדרך .

מעלה חיוך מרימה את הראש למעלה פותחת את הדלת ורוקדת . 

הוא לא שלי ואני לא שלו אבל שאנחנו נפגשים אנחנו אחדשלהשני..

את אחת ויחידה .

כי אין עוד אחת כמוך את השמש שלי את האור שנמצא בקצה מנהרה חשוכה. את משלימה אותי.

אנחנו יושבות בשקט בחדר ממיינות את הבגדים.  "זה למזוודה,  זה כבר קטן" את לוחשת לי בקולך המקסים אני מסתכלת עליך ודמעה זולגת בצדודית העין. אני ממהרת לנגב אותה אבל את קולטת אותי וישר ניגשת ומחבקת חזק. "אימוש. אל תבכי , אני אתחיל לבכות גם ".

"זה רק 8 ימים " את אומרת .. אבל אני אמא מושית הגעגועים אליך כבר תוקפים אותי אפילו שאת עדיין לא נסעת . 8 ימים בלעדיך ... זה לא רק הימים.. זה העובדה שאת כבר כל כך גדולה ועצמאית מתנהלת בזכות עצמך גברת .. כבר לא התינוקת הקטנה שלי .

אני צריכה ללמוד לשחרר לתת לך לצאת אל העולם הגדול לחוות, לטייל להנות ואני יודעת שאת תהיי בסדר .. ואת יודעת שאני פה תמיד בשביל לתמוך בך ולחבק אותך ולדאוג שתהיי בסדר.

אז רגע לפני שאת עולה על המטוס הזה אני נושאת תפילה לאיש במרומים שישמור עליך ויגן עליך מכל משמר לכי לשלום וחזרי לשלום אליי אלינו. אהובה שלי.

ושוב הדמעות פורצות והפעם גם שלך.

מושלמת שאת .