שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגשמת פנטזיות

אני יוצאת מתוך אריזת קרטון שהייתה סגורה בארון המון שנים, נמתחת ומגלה את עצמי מחדש.
מגשימה את עצמי , את היצרים שלי את הפנטזיות שנרקמו במוח שלי במשך כל השנים שהייתי בקופסא.
כל יום נועד להגשמת פנטזיה חדשה ...
לפני 7 שנים. 27 במרץ 2017 בשעה 7:22

את זה .

אותו , אותי, אותנו.

השבר עמוק מדי.

הפצע עדיין מדמם.

זה מרגיש כאילו זה היה אתמול למרות שכבר עברו יותר משנתיים .

העיניים שלו העצובות הכמעט מתחננות שלפעמים בא לי לחבק אותו חזק ולהבטיח שאהיה שם בשבילו לנחם לאהוב ולחזק אותו אבל ..

התהום ביננו עמוקה מדי אין גשר שיוכל לגשר על הפערים ביננו אז הרציונל גובר על הרגש.

אני מחבקת חיבוק קצר ושולחת נשיקה לשלום.

משתדלת לא להביט בשחור שבתוך עיניו שם ניבט העצב. ימים לא קלים נושפים בעורפו ואני אהיה לצידו איתו אך לא שלו. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י