הגשמת פנטזיות

כבר שנים שאני שמה את עצמי במקום אחרון חושבת על כולם... על הילדים על הבעל שהלך על אמא, אבא, אחים אחות חושבת על כולם רק על עצמי לא ! וכל פעם מוותרת על עצמי מחדש.

כבר שנים שאני מציצה על עצמי מעבר לכתף וחושבת מה אם .. מה אם .. אולי .. כן .. לא ..  ובסוף זה לא .. לוקחת את החלומות שלי גונזת אותם שמה בקופסא מרופדת היטב ומניחה עמוק בתוך הארון ודוחה לשנה הבאה.

אז לפני שבועיים פתחתי את הקופסא שלי והוצאתי את חלום חיי .. התקשרתי לבית ספר הזה שכל כך חלמתי ללמוד בו .  נסעתי לראות ולהתרשם למרות שבתוך תוכי כבר ידעתי שזהו אין,  הפעם אני מגשימה את זה ולא מעניין אותי כלום!

לא כסף, מרחק, ילדים או עבודה..כלום !! 

הפעם אני עושה רק בשביל עצמי. בשביל מה שאני אוהבת משהו שיעשה לי טוב !

נרשמתי .. 

שילמתי..

והגעתי השבוע לשיעור הראשון.

התיישבתי בכיסאות הראשונים וכל השיעור חייכתי לעצמי מאוזן לאוזן .

ולא היה איכפת לי שנסעתי שעתיים בשביל השיעור הזה, ולא היה איכפת לי שהשארתי דברים פתוחים בעבודה וגם לא היה איכפת לי שאני ערה מחמש בבוקר והשעה כבר עשר בלילה .. 

לא לא היה איכפת לי מכלום רק מעצמי והיה מטורף !!!! 

5 שעות של הנאה חיוך הגשמה וכיף אדיר .. והידיים כבר מגרדות מציפיה לשיעור הבא !

לא .. ינעל בבורק איליז'אבק..

בתרגום לעברית.. ינעל הספינה שהביאה אותך ... 

ותודה לאבא המקסים שלי שחולה על המשפט הזה ❤

שהתחיל במקלחת קפואה וסיר של מים מהקומקום ..  חזרה לימים אפלים בלי דוד אין מים חמים..

נמשך בביקור אצל שיננית סדיסטית שהחליטה לנקות טוב טוב את האבנית שהצטברה .. מי ביקש סשן ולא קיבל.

 נגמר בשיחת טלפון בדיבורית באמצע נסיעה שכל הילדים מקשיבים לאכזבה ..  דמעה בזוית העין ועצב קל.

לפחות היום הזה נגמר במנה מנחמת של תותים בשמנת ונענע . 

אחלה יום סדיסטי.

שביזות יום אלף כהלכתה !

עם ציפורים מצייצות ..

אני לא אומר לך שזה כואב 

אני גם לא אחשוף את רגשותיי

אני גם לא אצרח בקול גדול שאני מתגעגעת עבר יותר מדי זמן . יותר מדי .

אני גם לא אבכה .

אשאר קשוחה.

רק אחרי אתנפץ לרסיסים כמו אגרטל מזכוכית דפוקה.

אני גם לא אכתוב כמה חסרונך מורגש.

אני גם לא אתלונן.

לא אהיה מפונקת מדי

 מעצבנת מדי.

רגשנית מדי.

אני רק אתכנס בתוך עצמי ואעצום את עיני

אדמיין אותך מולי ואמשיך לבכות את געגועי. 

ועכשיו אני פצצת זמן מתקתקת

אני מאודהרגשנית אני יודעת . כל דבר קטן גןרם לי לבכות משהו מרגש עצוב משמח כובש ואני נהר של דמעות . היה לי יום די עמוס בעבודה ולכן המחשבית שלי היו רגועות אבל בלילה שכנכנסתי בין השמיכות עלית לי במחשבות . קשה שלא לחשוב עליך . אני משתדלת להדחיק את המחשבות האלה שמתעוררות ככה זה כואב פחות עוזר לי לשמור על שפיות מסוימת . אבל אתה כל כך נוכח שקשה לגרש אותך . והייתי רוצה להיות במחשבות שלך כמו שאתה בשלי . הייתי רוצה שתנתוב לי כמו שאני כותבת לך . הייתי רוצה שתרצה בי כמו שאני רוצה בך . הייתי רוצה שתכתוב את הרגשות שלך כמו שאני כותבת את שלי . הייתי רוצה . 

כשהיינו קטנים כל שנה אימי הייתה מתכננת את התחפושת הבאה שלנו.

כל תחפושת הייתה מעוצבת על ידה לפרטי פרטים. היא מעולם לא קנתה לנו תחפושות את הכל הייתה תופרת או מכינה לבדה. 

כל שנה היא הייתה מציעה לנו מספר תחפושות ואנחנו היינו צריכים לבחור תחפושת אחת מבין המגוון שהציעה.

אני זוכרת חג פורים אחד שהחלטתי להתחפש לכלנית. את כל התחפושת היא עיצבה מנייר קרפ ירוק חום ואדום חצאית ועלים מהממים וכתר ירוק ואדום ומתחת אוברול חום עם עלים ירוקים הייתי ממש כלנית. כמו בכל שנה פורים היה גשום, בחוץ ירד מבול ויצאתי לגשם וכל התחפושת נהרסה לי. כל נייר הקרפ נצמד לי לגוף ונזל על פניי ונדבק לעינים ולאוזניים והיא לא אמרה דבר על זה שהתחפושת שעמלה עליה כל כך הרבה זמן נהרסה בשנייה .. היא רק הציעה לי תחפושת חלופית תחפושת משנה שעברה. אבל, אני עקשנית שכמותי החלטתי שאני כלנית ואשאר כלנית גם בתחפושת העלובה שנשארה.

הייתי מאתגרת אותה בתחפושות והיא הייתה עומדת בזה בגבורה: אשת חייל שקטפה מקום ראשון בתחרות תחפושות שכבתית.. כלה , יפנית , סינית הכל מהכל...

אחי הגדול היה הכי קל בתחפושות, כל שנה הוא רצה להיות קאבוי הדבר היחיד שהיה משתנה זה האקדח והנעליים שכן כל שנה גדלו מידותיו.

אחי הבינוני היה גם יחסית קליל הוא היה אוהב את תקופת המלכים ולכן זה היה תמיד מלך, נסיך, מלך, נסיך ושוב פעם מלך. עד שהוא גילה את הרוק הכבד ומדי שנה היה מתחפש לאיש רוק צבעוני.

אחותי ואחי הקטנים .. עדיין לא נולדו שאמא הייתה אחראית על התחפושות.. כשהם נולדו אמא כבר הייתה עייפה מדי מלהכין ומכונת התפירה כבר הייתה עייפה מדי לעבוד ותחפושות היו כל כך זולות שכבר הייה שווה לקנות מאשר להכין ולכן היא הפסיקה .. 

בפעם האחרונה שהייתי אצל ההורים הייתה נזילה בגג ונאלצנו להוריד את כל הארגזים שהתחבאו שם. כשפתחנו אותם גילנו שם אוצרות, תחפושות משנים קודמות.

אני ואחיי הפכנו לילדים הקטנים האלו שחג פורים עבורם היה החג הכי מושלם בשנה.

עשינו מסיבת תחפושות, הילדים הנכדים אפילו ההורים הצטרפו לחגיגה ..זה היה כל כך מקסים לראות כל כך הרבה שנים של זכרונות שהיו בארגז מתעוררים לתחייה.

זה רק חידד לי איזו אמא מדהימה יש לי. אין ספק יש לי אימא אלופה !