הגשמת פנטזיות

מה את עושה הבוקר?

ואני עונה " מתרגלת חופש . ואתה ??? 

תיכף יםםםםםםםם.. ובערב יוצאים לרקוד אתה בא?????? 

 חופש... 

התעוררתי וצפיתי בטלוויזיה מן תוכנית כזו של 2 בני זוג חמודים פאולה וליאון .. אני בד"כ חסרת סבלנות לתוכניות האלה, אבל הפעם משום מה צפיתי בין זיפזוף לזיפזוף מהמחשב לטלפון לטלויזיה. ואז היא הופיעה על המסך, במשקפיים יפים וחליפה לבנה ודיברה על הבן שלה שלא מדבר איתה מגיל 13.. שמרגע שהיא ובעלה התגרשו התהפכו חייה וברגע אחד, בשנייה לא ברורה, הבן שלה חסם אותה רגשית, חסם אותה מחייו, בחר בחיים בלי אימא, ויתר עליה.

ברגע אחד בשבריר שנייה היא פתאום כבר לא הייתה האמא שלו יותר.

האמא הזו שסחבה אותו 9 חודשים בבטנה, זו שלחשה לו בכל יום כמה היא מצפה לו, זו שחיתלה אותו מדי מספר שעות, הניקה ליטפה, סיפרה סיפורים, שיחקה עמו במשחקים, רדפה אחריו בגן השעשועים, נידנדה בנדנדה והתגלשה איתו במגלשה, בלילה חיבקה חזק לפני שנרדם ואחלה לו באהבה רבה לילה טוב, ליטפה שכאב, וצחקה שסיפר בדיחה ממש לא מצחיקה, הכינה לו מאכלים שאהב והייתה בשבילו אימא.

אהבה אותו אהבה שלא תלוייה בדבר, אהבה שאין שני לה אהבה של אימא. במשך 13 שנה היא הייתה הכל בשבילו מידי יום שעה בשעה דקה בדקה שנייה בשנייה.. הייתה אימא ופתאום היא כבר לא. היא סתם אישה זרה מנוכרת, מישהי לא ברורה מהעבר הרחוק שלו.

ואין מערכת משפט צודקת, ויש גרוש שמעוט את פני הדברים שנותן לגיטימציה, שמסיט, שלא תומך, שיצר הנקמנות גובר עליו והוא מוחק את כל השנים שלכם ביחד ואת כל מה שהיית בעבורו ועבור ילדיו ונוקם בעזרת הרחקה ונבזות פושעת.

והמשכתי להתבונן בה מבעד למסגרת המשקפיים שהתמלאה כבר בדמעות וראיתי את האישה החזקה הזו שעומדת כמו עטופה בשריון חסין ומספרת על הבן שלה שהקשר היחיד שלה עם בנה זה תמונות פארפרצי או פרצי מידע שמגיעים אליה פעם בתקופה במשך ה5 שנים האחרונות.

ואולי קצת התנחמתי בעובדה שפעם בשבועיים הוא בא לארוחת שישי, שלפעמים בנסיעה ברכב אני רואה אותו עם חבריו מסתובב ברכבי הישוב ואני זוכה לחיבוק ונשיקה והיי אימא, שפעם ביום אני מתקשרת לדבר איתו ושומעת את הקול שלו ובדמיון מלטפת את ראשו .. אז התנחמתי בדיוק לשנייה לא מעבר..

הגעגוע לא מרפה, תשואות הנפש שנדרשות ממני מדי בוקר לקום לנשום לחיות שהוא לא פה הן פשוט קשות מנשוא. תשואות הנפש של האישה הזו בטלוויזה אוו אין מילים אישה עם כוחות עצומים.... וכמו שהיא אמרה והחזיקה עט בידיה והפילה אותה כמו חוקי הטבע העט תיפול .. אולי כמו חוקי הטבע בסופו של דבר הבן ישוב כי אימא תמיד תישאר אימא.

לא קיפלתי כביסה כבר יומיים ועל 2 הספות בסלון יש הר של כביסה .

הר ענק שמסתיר כבר את החלון .. הרון.. שממש אין לי כוח אליו.
ואיך אומרים, אם מוחמד לא בא אל ההר,
ההר יבוא אל מוחמד?
אז אני לא באה אל ההר.
אני מחכה שההר יבוא אלי.

בנתיים הוא מתעקש לא לבוא . באסה . 

והם המתנה הכי טובה שקיבלתי בחיים האלה❤

להכין עוגת מילפה מטריפה ובקטנה במקום לשים בבצק העלים שרק עבדתי עליו 6 שעות .. מלח במקום סוכר ..

ואז הלקוחה שולחת לי הודעה ..

אחותי ... המילפה מלוח .. אמיתי ...

אז מי גאון של אימא ? אני .

מאז שהן נעשו גדולות הבנות שלי .. אז הביקורת שלהן אלי רק נעשית יותר ויותר גדולה, מעיקה , רצינית

הן חוקרות, שואלות, חופרות, נכנסות עם סכין ומחט לתוך הקרביים שלי ומחטטות בפנים, בפנים ולפעמים גם פוצעות, משאירות אותי מדממת והולכות ..

זה קשה הגיל הזה, זה היה הרבה יותר קל שהם היו קטנים, כשהייתי אומרת להן תסתמו הן פשוט היו סותמות לא הייתה אפשרות של גלגל הצלה, חלון הזדמנויות הן היו מקבלות את דבריי בלי להתווכח בלי להביע את דעתן פשוט מקבלות.

היום ???? אלוהים ישמור ולהקתו .

היום לכל דבר יש להן מה להגיד, למה עשיתי ואיך עשיתי וכיצד ואיפה ומדוע ???? ואם ככה אז למה ככה ?? ואם לא ככה?????אז למה בעצם לא ככה ??

אם אפשר היה לכווץ אותן בחזרה באיזה מכונת זמן ולהחזיר אותן לגיל 4.5.6.. משהו כזה הן היו כאלה חמודות, מתוקות, קטנות. מקסימות.

עכשיו הן אני .

קשה קשה לכי תסבירי .

היא - אמא. אמא בואי. אמא. אמא. אמא אמאאאאאאאאא  ... את באה?

זה דחוף ממש. אמאאאאאא  בואי. אמא אני קוראת לך. אמא. אאאאממממממאאאאא.

אני -מה?
היא -יש פה נמלה.

............