הגשמת פנטזיות

כשהוא זוכר את הדייט הראשון שלנו .. 

ונילי שכמותו 💕

2020 כְּבָר עוֹמֶדֶת בַּדֶּלֶת
אִם הִיא רַק הָיְתָה שׁוֹאֶלֶת
מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁת?
הָיִיתִי מִסְתַּכֵּלת לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה
וְאָז אוֹמֵרת לָהּ שֶׁ…
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה
עִם עַצְמִי, עִם אֲחֵרִים
טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה
עִם מִשְׁפָּחָה, עִם חֲבֵרִים

לְהַפְסִיק לְהִתְחַשְׁבֵּן בְּסוֹפָהּ שֶׁל כָּל תְּקוּפָה
הַפִּנְקָס שֶׁלִּי פָּתוּחַ וְהַיָּד כְּבָר עֲיֵיפָה
וְגַם לִי מוּתָּר לָנוּחַ, וְגַם לִי מוּתָּר קִינּוּחַ
וְגַם לִי מוּתָּר לָצֵאת קְצָת טֶמְבֶּלית בְּוִיכּוּחַ

לִזְכּוֹר שֶׁזֶּה בְּסֵדֶר לִפְעָמִים גַּם לְפַחֵד
וְלִלְמוֹד שֶׁחֲרָטָה הִיא הִזְדַּמְּנוּת לְהִיוָּולֵד
וּלְשַׁחְרֵר אֶת הֶעָבָר, וְלִישׁוֹן עַד מְאוּחָר
וְלֹא לָמוּת מִכָּל מִילָּה שֶׁמִּישֶׁהוּ אָמַר
אוֹ לֹא אָמַר

וְלַעֲמוֹד עַל הַמִּשְׁקָל בַּבּוֹקֶר בְּלִי לְהִתְיַיסֵּר
וְלִסְלוֹחַ לְעַצְמִי - כָּל פַּעַם קְצָת יוֹתֵר
וְלִזְרוֹק תַּ׳צִיפִּיּוֹת, וְלֶאֱהוֹב תַּ׳טָעוּיּוֹת
הֲרֵי מִכָּל טָעוּת בַּסּוֹף רַק לָמַדְתִּי אֵיךְ לִחְיוֹת

וּלְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַיּוֹם מוּל נֶטְפְלִיקְס, בְּלִי לַחְשׁוֹב
וְלַחֲתוֹךְ מִמִּי שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה לִי טוֹב
וּלְהַפְסִיק כְּבָר לְהָרִים, מַשָּׂא שֶׁל אֲחֵרִים
יֵשׁ לִי מַסְפִּיק מִשֶׁל עַצְמִי וְזֶה מַכְאִיב לִי בַּשְּׁרִירִים

וְיֵשׁ מִינוּס בַּבַּנְק וּקְמָטִים עַל הַפָּנִים
וְכָל מָה שֶׁלֹּא פָּתוּר שׁוּב אוֹכֵל אוֹתִי בִּפְנִים
וּמְכוֹנַת הַמַּחְשָׁבוֹת, שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לְכַבּוֹת
שׁוּב עוֹשָׂה אוֹתִי עָצוּבה בֵּין אַנְשֵׁי הַמְּסִיבּוֹת

2020 כְּבָר עוֹמֶדֶת בַּדֶּלֶת
וְהִנֵּה, הִיא שׁוֹאֶלֶת
מָה אֲנִי מְבַקֵּשׁת ?  
אָז אֲנִי מִסְתַּכֵּלת לָהּ בָּעֵינַיִים בְּלִי בּוּשָׁה
וְאָז אוֹמֵרת לָהּ שֶׁ…
אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹתקָשֶׁה.
אֲנִי בּוֹחֵרת לִהְיוֹת טִיפָּה פָּחוֹת קָשֶׁה.

-נועם חורב

Happy new  Year Bitche’s

כזה👇

ככהזהשעריםכלהלילהבהכנותלארוחההתכסתיבסירשקשוקהונכנסתילמיטה😒

אחרי חודשים של התנתקות מוחלטת,  ניסינות נואשים לנקות אותו ממני, להעיף כל חלקי זיכרון עמומים שהיו לי איתו וניסיון ולהתרכז קצת בעצמי.. 

אני מתעוררת לבוקר חדש, דף נקי, חדשה. 

I’m back..

ready for a new game 

ומנסה לעצור לשנייה.

״את מעולה״, אני אומרת לעצמי ומחייכת לפרצוף שלי שמחייך לי במראה .

״את שומעת״, אני ממשיכה ..

״את עושה עבודה נהדרת, האתגרים שאת ניצבת בפניהם לעיתים לא פשוטים ולמרות זאת את מצליחה, את שורדת. השגרה שלך היא אולי לא מה שחלמת עליו כרגע, אבל זה המצב ואת מתמודדת.
את נושמת עמוק, שואבת כוחות ומגייסת סבלנות,
את זוכרת מה חשוב, 
את מוותרת, לא נלחמת בטחנות רוח, 
את מחייכת.
את שומעת ? מ ח י י כ ת ! 

תזכירי לעצמך את זה.

תגידי לך תודה.

תודה ! 

כי גם את צריכה לשמוע את זה״. 

תודה . כבר אמרתי ? 

היא שוב שופטת אותי ואני יוצאת מהכלים ..ופותחת לשם שינוי את הפה כי נמאס לי לשתוק, אני מתפרקת ואומרת מילים בלי הגיון בין שפיות לשיגעון ..

" אני אישה שעומדת בפני עצמה .. "חצי לוחשת לה חצי מרימה את הטון

"אני עושה מה שאני רוצה ואני עומדת מאחורי מה שאני עושה, עשיתי ואעשה, בלי להתבייש, וככה גם את צריכה להתנהג"

אני בולעת מילים וממשיכה..

"אני אומנם אמא, אבל אני לא קדושה, אני בן אדם, אני אישה, ולא הפכתי להיות חכמה יותר או מוסרית יותר רק בגלל שיש לי  4 ילדים,

העבר שלי, הרצונות שלי והאהבות שלי לא נמחקו ממני ברגע שיצאתי מחדר לידה, ובטח שלא התחייבתי ללבוש חולצת גולף וחצאית רחבה ברגע שהפכתי להיות אימא"

אז בבקשה...תפסיקי למשטר אותי. קפיש!

ואז היא מסתכלת עלי בעיני עגל ומחייכת ולוחשת בין שפיות לשגעון "אמא אני אוהבת אותך המון."

עד הפעם הבאה ...קפיש...

וחדר מ ב ו ל ג ן 👛👠😂

כמו שמשום מה בחרתי להישאר .

למרות שהצעת לי ללכת .. ורציתי . רציתי ללכת אבל משהו לא מוסבר גרם לי להישאר למרות שרציתי ללכת.

חשבתי על כל הפעמים שהיא אמרה לי , תנסי .. אז ניסיתי למרות שרציתי ללכת מאז הרגע ההוא שירדתי אל הרצפה הקרה בדירתך הקרה . 

ורציתי ללכת אבל נשארתי.

והקרירות שנדפה ממך שיתקה אותי והרגשתי בחילה, וגודש שעובר בכל הגוף ומקפיא אותי ובכל זאת נשארתי.

ושחדרת לתוכי כשהשמלה עדיין לגופי וכל מה שהיה לך להגיד היה קר ומנוכר שוב רציתי ללכת אבל קפאתי ולא הצלחתי להוציא מילה ואתה לא הסתכלת על הדמעות שנצנצו בעיניים.

רגע אחרי . כשאמרת לי ללכת נשמתי לרווחה.

הדרך לרכב הייתה נראית לי כמו מסע כומתה שלא נגמר וכשסגרת את הדלת, נשארתי בחניון הקר עוד שעה ראשי מונח על ההגה והדמעות מטפטפטטפות ומרטיבות את השמלה השחורה.

כשחזרתי מסוף השבוע הבייתה וקראתי את ההודעה שלך, שוב קפאתי .

הקלדתי " שבוע טוב " .

ומחקתי כל הודעה שאי פעם קיבלתי ממך . 

באתי אליך, אחרי שברחתי בלילה ההוא ואתה חיבקת אותי חזק ונתת לי מקום לידך על הספה, ומדי פעם היד שלך עברה ברכות על לחי הרגל או על הפנים והבטת בי כמו שרק אתה מביט.

בלילה במיטה שוב פינית לי מקום וכיסית בסדין פרחוני ודאגת שיהיה לי נח ונעים.

וכל פעם שאני באה אני לא רוצה ללכת.

נצמדת אליך עוד מעט, נדבקת , שולחת רגליים וידיים שמתלפפות סביבך ומנסה להעביר את הריח המיוחד שלך אלי, שיישאר, שיידבק,

שיטעין אותי בך עד לפעם הבאה שאשוב.