המוח האנושי

בואי אליי ילדה, אל תפחדי,

הפעם הזאת הקרקע תיהיה לך יציבה,

אבנה אותה בדיוק רב.

את עמוסה,

מבולבלת,

מאוכזבת.

ואני כרגע רק מקשיב,

לומד להכיר אותך בכל הרבדים.

תני לי לראות אותך, דרכך.

חשופה בפניי.

יום יגיע ותיהיי עירומה,

לא רק איתי,

אלא מולי,

ובעיקר מול עצמך.

את כל כך צמאה

לאדם שיבין

אותך,

אפילו שלעיתים

את כלל

לא מבינה

את עצמך.