בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

sad soft type

לפני 7 שנים. 26 באפריל 2017 בשעה 18:42

אם היית יודע מה עבר לי בראש אתמול, בזמן שאתה יושב לידי

הסברתי לך את הרעיון שלי, וקטלת אותו די מהר, לא באכזריות. באדישות הרגועה הזאת 

אתה ממוקד, מסתכל על המצגת שלי, ומדבר

אני מסתכלת עלייך, ונמסה

הכל נמס

התחתונים שלי והמוח שלי

תתרכזי תתרכזי במה שהוא אומר! את עוד שניה צריכה לפתוח את הפה ולדבר

אני לא יכולה הפנים שלו פתאום כל כך קרובים אליי, התלתלים, הזקן, האוזן, האף החמוד, המשקפיים האלה. 

אנחנו מדברים יותר מרבע שעה. מרגיש יותר זמן מהסטודנטים האחרים. 

ניסית לחפש לי במחשב איזה רפרנס, ואני רק מתפללת שלא תראה את הזוהמה שאני רואה ב2 בלילה בהיסטורי
אם היית יודע מה עובר לי בראש...

היית מופתע? לא מופתע? נגעל? מתחרמן? צוחק? 
הקור רוח, הניסוח המדוייק של כל משפט שלך, המכנס שיושב במדוייק על גופך, הכל במקום. הכל מתוקתק. כולך תיק תיק תיק תיק. מרצה רובוט

כל הזמן עובר לי בראש... 
אחותייייי אין מצבבב שהוא לא שולט אין מצבבב הבנאדם הזה הולך הביתה ויושב באותו אלגנטיות על הספה שלו ושותה נספרסו ובוהה בקיר 

אחותתתתיייי את ח-י-ה בסרט אין מצב שהוא שולטטט הוא סטרייטי מדי בשביל זה, הבנאדם על גבול הא-מיני.
הסתכלתי לך בלינקדאין. 
בטח אין לך בכלל זמן לעשות ביד, יא מרשים אחד. 

אולי הוא גיי? אולי יש לו חברה? תשחררי ממנו נשמההה

 

לא מצליחה. עצמתי עיניים. 

כשאני מפנטזת אני מפנטזת גם על הדיטיילים הקטנים. כל פעם זה מתחיל מזה שסיימנו את הקורס. אתה פונה אליי, יש כמה דרכים כל פעם אני מגוונת-
במייל (הוא יבש אני אומרת לכם, עוד יותר מחרמן),
פנים מול פנים
אה אז יש רק שניים. בכל מקרה, זה מגיע למצב שאנחנו יעני נפגשנו ועכשיו אנחנו בדירה שלו, על הספה. מדברים. 

ואז בא הסוויץ׳, פה זה מתחיל.

אנחנו שותקים. אני מסתכלת לך בעיניים, מתה שתטרוף אותי כבר. אתה מרגיש את המתח, אבל לא נותן לזה להגיע אלייך. 

אתה מזהה את זה בי. אתה זיהית את זה מההתחלה. עליי. זיהית את זה בשיחות שלנו, בשפת גוף שלי. 

אתה נותן לי לבהות בך ולהתגרות

תתפשטי

אני לא מאמינה שזה קורה, אני רועדת. קמה מהספה ומתחילה להתפשט מהר מהר מהר

נתקעת עם הרגל בשולחן

מסתבכת עם הטייץ

אני מסתכלת עליו והוא פשוט בוהה בי עם אותו מבט. מחכה

סיימתי. אני לא מהבחורות שמתביישת בעירום שלה, אני מסתכלת עליו חזרה ישר בעיניים, כמו כלבלב - מה עכשיו מה עכשיו? :):):) 

רדי על ארבע תאיר

אני מסתובבת סביב שולחן הקפה ישר מולו, יורדת מהר ומסתכלת עליו באותו מבט, עם חיוך על הפנים

הוא קם מהספה, מסתובב סביבי, בוחן. 

בתחושה שזה ברגיל, שזה בריטואל, את לא מחרמנת אותי ואת לא מזיזה לי כלום

הפסקת לחוג סביבי, התיישבת עם הברכיים שלך, בצד השמאלי שלי, מול התחת. 

מסתכלת עלייך מאחורה, אתה נראה כאילו אתה עוד שניה עוצם עיניים ומתחילה לעשות אום. 

ראש קדימה ולמטה. אמרת

אתה מניח את הבטן שלי על ברכייך, והרגליים שלי פסוקות מעט. לפני שבכלל התרגלתי והתרגשתי כבר אני מרגישה צריבה על הלחי. אני גונחת מהפתעה ומסתכלת אחורה

אמרתי לך, ראש קדימה, ותסתכלי למטה. הקול רהוט, מונוטוני, רגוע. הקול שלך, אין כמוהו 

אני קצת בהלם, זה קצת כאב יות- אייייייי. הוא עשה את זה שוב. אמא׳לה החנון הזה חזק. אני לא שמה לב ומסתובבת שוב, אני לא יכולה לא להסתכל על הפנים האלה. 

הוא זורק אותי ממנו תופס לי את השיער חזק ומושך בכל הכוח - אמרתי לך לאן להסתכל, נכון? 

זה מאוד כואב לי, אני רק שיחקתי, זה מרגיש קצת מפחיד. 

הוא זורק לי את הראש חזרה לרצפה 

עכשיו יש עונש. אמר ברוגע

הוא מרים אותי מהיד ומוביל אותי במסדרון כשהוא מאחוריי. הגענו לחדר שינה. 

יש לי קצת סחרחורת מכל התלטלטות הזאת

הוא זורק אותי על המיטה, על הגב. ומשום מקום מביא איזה חבל מוזר. 

איפה החבל הרשמי של הבדסמ שאני רואה בפורנו? תהיתי, איפה המטפחות, העניבה היפה שלך, האלגנט? 

כלום איזה חבל מזוהם ונראה מגרד שהוא מצא ברחוב

הוא קושר לי כל יד בנפרד, למסגרת של המיטה. 

למי יש מסגרות למיטה היום? בטח קנה את זה רק בשביל זה החולה נפש. 

זה מאוד מאוד כואב, ולוחץ לי, אבל אני מתה מפחד להגיד משהו והוא בשלו, קושר, מלפף. 

הוא סופסוף סיים, 

יש לי קצת עבודה לטפל בה, הוא מלמל בדרך החוצה מהחדר. 

אני יודעת כמה אתה עסוק, כמה אתה לא ישן. זה רק עושה לי את זה יותר, אבל נורא נורא כואב לי. יש לי הרגשה שאני אהיה פה הרבה זמן 

הוא עוזב אותי בחדר ואני מתחילה לשמוע את ההקלקות במחשב, ושיחות עמומות בטלפון

נרדמתי, מכאב, מהתרגשות, אין לי מושג איך

מתוך החושך בעיניים אני מתחילה להרגיש ליטופים עדינים על הראש שלי, על הפוני, על הלחי

אני פותחת עיניים ורואה אותו במטושטש מסתכל עליי מלמעלה, הוא מעלה אותי ונותן לי לשתות כוס מים, מגיש לי אותו לשפתיים, ומשקה אותי לאט לאט

הוא מנגב לי את הפה, ואומר לי

מעכשיו את לא מוציאה מילה, לא גניחה. הכל בנשימות, בסדר תאיר?

אני מהנהנת עם הראש

והוא משכיב אותי חזרה על המיטה

הוא שוכב לידי, מסתכל עליי ישר בפנים, ואני על התקרה, אבל נהנית מכל שניה של מבט מצידו

הוא פותח לי את הרגליים, אני רטובה עוד מ.... לפני 5 חודשים שנכנסת לכיתה

מתחיל לעסות לי את הדגדגן. אבל ככה זה מרגיש, כמו עיסוי. ממש ככה

מעסה, לאט לאט, ובוהה

לרגע הזה חיכיתי, אני מרגישה מחוץ לגוף שלי, אני כל כך שמחה, כל כך רגועה, לא מרגישה בכלל את הכאבים החדים בידיים

אתה מתחיל לנשק לי את הצוואר, בשיא העדינות, אוי לא

אני עומדת להוציא קול, הגוף שלי קצת מתעוות, אני מצליחה להסדיר את הנשימה, ואתה לוחש לי באוזן

כל הכבוד תאירי 

אני מרגישה שהגוף שלי נמס לתוך הידיים שלו, הכל שם רטוב, ספוג, והצוואר שלי- רטוב ספוג

הוא מתחיל לרדת למטה, לחזה שלי, הפטמות שלי כל כך זקורות שזה כואב, הפה שלך סופג אותם גם, ואתה מסתכל עליי, ואני עלייך. עכשיו אתה נותן לי להסתכל. אתה לא ממצמץ לשניה, והמשקפיים שלך נמעכות על החזה שלי

איך אתה בכלל יודע את הגוף שלי ככה, זה לא אמיתי

אתה יורד לבטן, אני לא מאמינה, הוא הולך לרדת לי? אני לא יעמוד בזה! אוי לא, אני לא מוכנה לעוד שעה הפסקה שוב!! 

מתחילה מעכשיו להסדיר את הנשימה, אתה יורד למטה והכל נמס, אם היד שלי ממיסה אז מה הלשון שלך עושה?

אני פותחת עיניים, אני מסטולה 

הראש שלי שוב על הקיר בצורה מוזרה ואני מקופלת במיטה עם הפיג׳מה של אתמול

בוהה במסך של המחשב שלי עם התוכנית ריאליטי הטראשית המתחלפת

 

יו **** ***, מה אתה עושה לייייייייייי זה בחיים לא יקרה נכון? :( 

 

 

פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - Never say never
אחלה פוסט
לפני 7 שנים
Softyy - תודה רבה :)
לפני 7 שנים
שומר נגיעה​(נשלט) - מזדהה ממש
לפני 7 שנים
Softyy - :) :)
לפני 7 שנים
הגולה - ואווו
לפני 7 שנים
הגולה - ואווו
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י