עכשיו שהגוף נקי
זה לא אומר שהחרדה גם נהייתה נקייה
היא עדין מלוכלכלת ומסורבלת ונתקעת בגרון
אבל בגלל שהראש נקי
אז יותר קל לנווט אותה
אבל היא קשה ועקשנית
וואו כמה אנרגיות וחוזק היא לוקחת ממני
כמה הראש שלי לוקח ממני אנרגיות
בגלל זה אני צריכה למצוא דברים שיעסיקו אותי
אבל אני עייפה ועצלנית וכל כך נעייייים לי להיות בפיג׳מה כל היום ולא למצוא עבודה
מצד אחד אני מרגישה איך חוסר העשייה והחופש מרפים לי את הגוף, במיוחד את הידיים, הנפש והמוח
ומצד שני שורט לחלוטין, המון מחשבות רצות, המון תהיות נורא גדולות לגביי, הרבה רפלקסיה אחורה
שאני כותבת ביומן שלי אז הכל יוצא ואני מקיאה
וכל פעם בא לי שזה יקרה בבלוג
וזה לא קורה, לא מקיאה, זה עולה ואני דוחפת גושים חזרה פנימה
לא יודעת למה, כי אתם מה זה על הזין שלי
עולות לי דמעות
אני מאוד בתוך הראש שלי עצמי
אני מבלבלת את עצמי
בגלל זה אני בוכה
איזה ילדה מתישה