כנראה שהיום יש לי הרבה מה להגיד
אולי כי נגמר קצת הלחץ, ובאה לי תקופה חדשה.
פתאום לא כל כך לחוץ, והמוח מתעסק במחשבות שנזנחו לצד
היה לי איזה שיפט בחשיבה לגביי הבדידות שלי
המשפט המפורסם שאני תמיד אומרת
שהפסיכולוגית היקרה שלי אמרה לי
הבדידות היא לנצח תהיה אצלך בלב, זה לא קשור לסביבתך
זה צרוב לי בלב
כל אות ואות מהמשפט הזה
אולי מתוך הזדהות
הרבה מתוך בהלה
תמיד ארגיש ככה?
ניסיתי בדקות האחרונות לנסות להעביר למילים את התחושה שאני מרגישה שאני אומרת שאני בודדה
זו תחושה שהעולם ענק, עצום, אינסופי
ואני בתוכו
צפה
זו תחושה שעוטפת אותי שניה לפני שאני נרדמת
אני מרגישה מאחוריי, בגב, בצוואר, את החושך עוטף אותי
אני מייחלת כמו ילדה קטנה למגע קטן
ומרגישה רק את האוויר הקריר ליד האוזן
ונרדמת
בעצב
זו תחושה שיושבת לי בחזה
תחושה שממש יש לי בור ענק בלב
והוא כואב
אני רק רוצה להיות נאהבת
זה כל מה שאני רוצה בכל עצמותיי
אני רוצה את זה, אבל כרגע לא מוכנה לשלם את המחיר
של להיפתח
לסמוך
להיות פגיעה
אז אני נעטפת ונחמצת וכואבת
ובעיקר
מעשנת ומעשנת ומעשנת
זה מרכך
מרכך טוב וריחני
