אחת לא מהחברה

ההורמונים שרים בשכונה שלי. זאת העונה, זה החום.
קריאות הייחום שלהם מעצבנות. מובנות גם.
הם מתחרים אחד בשני. קורעים לעצמם את הגרון.

היום אנחנו בעולם המים. מחר בעולמות עליונים.
אחר כך בעולם הבדסמ.

שמח.

גם אני כבשה שחורה.

האיש אמר, למה אני.
הוא שאל, למה אני.

והיוניברס ענה, ככה.

עמד היום בפינה של הגשר בכביש י-ם ת"א, פתח את המכנסיים והשתין.

על הבוקר, בשיא הפקקים.


(ולי לא הייתה מצלמה.)

מקום תפוס.

(ציטוט לא לייחוס)