לפני 16 שנים. יום חמישי, 4 בפברואר 2010 בשעה 13:06
יש משהו מקסים באנאליות (א נ א ל י ו ת , כן? שלא יהיו טעויות) של שנאת טעויות כתיב. אין כמו מראה כמותית יפה כזו, מדידת פרמטרים כזו, הבנה חודרת וראיה עמוקה של האישיות של הכותב (עם או בלי אותן טעויות).
הכל סטטיסטיקה. הכל.
מצד שני, אין על נוצה בתחת. מהודר כזה.