אחת לא מהחברה

מאז שפרשנות המציאות הפכה חשובה ומשמעותית יותר מהמציאות; למשל, זה שמישהו הוא רע או שמן, או מכוער או כל מה שהקונפורמיזם מקיא מתוכו (תלוי באג'נדה ובאופנה) - תלוי בצופה ובדעותיו. לא באובייקט.

כאילו שלמראה יש פרשנות. גם זו דרך לחשוב על המשפט "מראה מראה שעל הקיר".

הפוסמודרניסטים בטח מאושרים מזה.