שלשום. יום ראשון, 26 ביולי 2026 בשעה 15:47
נדמה שעברו שנים מאז האירוע הזה ועדיין לא מצאתי זמן לכתוב . עניני בית קשוחים ואין אפילו רגע אחד של שקט.
ליין חדש ,אני לא מכירה ,רק שקוראים לו 'צוקריה' . והיא בהחלט היתה מתוקה.
קוד הלבוש קינקי ,כולם עם שחור אבל לא הוויץ' הזאת.
מחליפה כמה אאוטפיטים עד שמתקבעת על לבן וכחול ומנצנץ ובעיקר סקסי להחריד.
שמלת לורקס על כל זה ויוצאת לדרך.
חבורה של חברים שהתאגדו ללכת יחד ,מגיעה אל המקום ויושבים לשתות ,לחכות לכולם . אני ממש אוהבת אותם וכיף להכיר יותר לעומק ולהיות אחת מהם .
עולה בי חשש לפני כי...)תוהה לרגע איך לכנות את זה )... הנוספת עומדת להיות שם . חשש מאיך זה עומד להתנהל,איתי ,איתה,איתו. מצע טוב לטירגורים אבל אני נושמת עמוק וסומכת עליו.
יודעת שהוא נוכח וקשוב וכל טריגר יתוקשר וייפתר.
הוא נכנס איתה לאחת הסדנאות ואני נושמת עמוק.
'שחררי וויץ',הכל בסדר,אחכ הוא יהיה איתך '
מהכיווץ אי אפשר להמנע אבל את התגובה אפשר לשנות.
אני וחברותא נשית הולכות לטייל במתחם.נכנסות אל מתחם הבדסמ ושם....אני מרגישה את הקסם של הערב מתחיל.
אחת הנשים נשכבת על מתקן הצלפות ואני והשניה מצליפות בה ברוך ולאחר מכן מגבירות קצב .
היא עומדת בזה בגבורה ואני מלטפת אותה. זה כל כך נעים !
עוברות משם אל הצלב וממשיכות בניסוי כלים.
הגברים נכנסים ורוצים להתנסות ,מנסים להסתלבט אבל חוטפים.
זאוס סיים את הסדנא ונכנס איתה
היא ניגשת אליי ומחבקת . מרגישה את הרצון שלה לחיבור וחברותיות.
אני הכי מקבלת וחבקנית בעולם. לא מרגישה מוזר.
האנרגיה הדומיננטית שלו משתלטת על כל האיזור ואני מוצאת את עצמי עם הבגדים הסקסים התחתוניים,אוחזת בפיסת עץ שמשתלשלת מהתקרה והוא מפליא בי את מכותיו.
הספנקים כואבים והפלוגר עוד יותר. מעולם לא חשתי את עוצמת הכאב של פלוגר על הגוף. זה חד ,זה חותך ,זה משאיר סימנים.
כשאני מתפתלת ,הוא מיישר אותח ומושך אל החזה שלו .'עכשו' הוא לוחש לי באוזן והגוף שלי נרעד באורגזמה מטורפת.
יוצאים שוב למתחם הריקודים ,מחכים שסדנה נוספת תתחיל. 'זמן ההמתנה ארוך מהרגיל' כדברי ההקלטה אז אל תחכו לנו.
'בא לי שיבארי' זה יצא לי בלי שהתכוונתי 'אני רוצה שתקשור אותי ' - מי אמר את זה? תסתמי !!השתגעת ??
אבל אני רוצה.
הוא לוקח חבלים ומושיב אותי על מזרון.
פרי-סטייל הוא כורך את החבל סביבי כשהידיים בהצלבה על החזה .
לאט לאט החבל מתהדק והלחץ עולה. קוצר נשימה רגעי והוא עוצר לרגע
'את בסדר. תנשמי לאט'
מביטה בו מרוכז ,כורך את החבלים לאט לאט ,מביטה בחבלים המתהדקים ,מביטה במה שעובר לי בראש - החרדה ,פחד ,מוות.
מתרכזת בתחושות בגוף. הכאב החד ,הלחץ ,חוסר האונים
אני נרגעת,הוא פה ,אני בטוחה.
הוא רוצה להתרחק ואני מבקשת שלא,שישאר ,כי אני צריכה אותו.
וככה אני נשענת עליו והוא מחבק ומרגיע.
צורך עז עולה בי -לענג אותו. ככה.
הוא פורם כפתורים והפה שלי נפתח לקבל אותו.
ואז הכל נעלם מסביב. הקולות ,האנשים,הפחד.
שקט,תחושה בפה ,תחושה בגוף ,באף- הריח שלו.
זה משפיע גם עליי ואני מרגישה את ההתכווצות בין הרגליים...
הוא משחרר אט אט את החבלים ומחבק שוב .
הכל רגוע ונעים.
יוצאים חזרה אל החברים ,רוקדים קצת ביחד והיא מגיעה. רואה אותם רוקדים יחד ובהחלטה של רגע ,אני מתקרבת אליהם ומתקבלת בחיבוק. הוא מחבק את שתינו,שתינו מחבקות אותו .תחילה מלפניו לאחר מכן משני הצדדים ומשהו משתנה באנרגיה וזה טוב וזה זורם.
היא אוחזת בי חזק כשאנחנו מחבקות אותו אבל לא מסכימה להתנשק איתי או איתו.
אני מתרחקת והולכת לשבת על חבר ,לנוח . אנחנו מדברים ומתלטפים וזהמזכיר לי את ההתחלה של הבדסמ ,שהיינו כל החברים מפעם -ביחד .
כשכולם מתעייפים- אני יודעת שלא נזוז משם ככ מהר .עוברים ממקום למקום ואז הוא מושך אותי להתישב לידם וזה מרגיש לי הכי טבעי בעולם .
עד שדי...לכו הביתה כבר !
בבית אחרי מקלחת נעימה ,מתכרבלת איתו במיטה והוא חולב לי את כל האורגזמות מהגוף.
הגוף שלי עוד פועם מהסשנים והוא לוקח את מעבר לקצה.
פשוט מטורף מה שהולך פה.
בדסמ(2)
שיבארי
מסיבה(6)
סקס(20)
זאוס(29)
צוקריה
