אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני 23 שעות. 16 באפריל 2024 בשעה 18:34

אני איתו בלילה והאורות זוהרים  ברוך מסביב

מוזיקה מתנגנת ברקע כמו תמיד

מלווה כל דבר שאנחנו עושים.

 

אני אוהבת להסתכל על המתאר של הגוף שלו

כשהוא רוכן מעליי ואני מצלמת בראש 

את צורת הכתפיים שלו

והשרירים בידיים שזזים 

והשכמות והכתפים

הצוואר 

הריח של העור שלו

כשהוא זוהר בתשוקה

עוטפת אותו עם הידיים והרגליים

להצמיד אותו קרוב אליי

להרגיש עמוק יותר את החיבור הפיזי המושלם הזה

רמות של עונג שלא הכרתי. לא ככה.

הוא מנשק אותי 

ולוחש לי באוזן מילים מרגשות.

מעבירה יד מלטפת על הרגליים שלו

אוחזת בו ומענגת בתאווה

מצלמת בראש את צורת המותן שלו,מגניבה נשיקה

מקשיבה לגניחה שלו ומרגישה את תנועת האגן

ואת היד שלו מלטפת ומחפשת לאחוז.

 

מצלמת בראש את המבטים שלו כשהוא מטייל עם השפתים

והלשון על הגוף שלי

גורמים ללב שלי לחייך

ולגוף שלי לבעור אליו יותר. 

מרגיש לי שהוא כובש אותי בגוף ובמיינד

ואני אוהבת את זה כל כך

אוהבת אותו כל כך.

לומדת לתת אמון ,לשחרר שליטה. 

אני לא תלמידה טובה ,אבל לפחות משתתפת בשיעור. 

הוא מאשר לי מה שאני מבקשת

וזה מעיף את שנינו מעבר לקצה

 

מתכרבלת איתו מתחת לשמיכה

הידיים שלו עוטפות והנשימה הופכת כבדה

שינה מתוקה נושקת לשנינו

עד הבוקר שמיהר מדי ובא.

 

 

לפני שבוע. 9 באפריל 2024 בשעה 19:01

אני לא יכולה לכתוב את הדברים לפי הסדר.

רק לפי זכרונות 

*

טיול לילה בין המיצבים הזוהרים ותמונה  מתוקה בלב גדול על שפת הכנרת.

עוברים בקמפים הצבעוניים והוא מכיר לי מלא אנשים

אין שלום ולחיצת יד. כל הכרות זה חיבוק חם ומועך. 

כולם מחייכים ,כולם נחמדים 

הלב שלהם פתוח והאנרגיה המדהימה הזו זורמת בכל המקום. 

 

*

אנשים צבעוניים מקושטים יצירתיים, חגיגה לעיניים . אפשר ללבוש פה הכל ואפשר גם כלום. זה מרגיש קרנבל פורים אחד גדול מעורבב עם משחקי הרעב וחולית ומקס הזועם .

*

הגיפט שלנו מעיף את המקום. מנות גורמה שאני מתנסה בהן לראשונה וזה מסקרן ומעניין ובעיקר טעים בטירוף. אורגזמה לפה. 

*

הכוח שלי נגמר באיזה שלב,אבל שם חיים את הלילה. אז הוא מנשק אותי והולך ואני נשארת לישון.

בבוקר מוקדם אני מתעוררת והוא עדיין לא חזר. מחליטה ללכת אליו. עם הפיג'מה והחלוק של מיקי מאוס,בלי חזיה ובלי איפור,עוברת בבקתה לקחת אספרסו,מתכוונת רק לבוא להגיד שלום.

ואז בדרך לרגע עוצרת ,חוששת.חוסר הבטחון עולה.למה אני הולכת בכלל ? ואם זה יפריע לו שבאתי ? ואם הוא עסוק עם חברים ? ואם הוא עסוק עם מישהי? אני באמת מוכנה לראות את זה ? 

ולמה אני בכלל חושבת על זה ? 

חבר שלו עובר ומחזק בחיבוק בוקר טוב ואני מתקרבת שוב לרחבה. רואה אותו יושב בצד מגלגל סיגריה. מרים את המבט כאילו הרגיש אותי ומחייך חיוך ממיס שכזה. 

אני מחבקת ומנשקת אותו . נשארת לרקוד שם ולראות את הזריחה שעולה מעבר להר. מתרגשת כל כך להיות צמודה אליו ולהרגיש אותו אוהב כל כך.

בדרך חזרה,יד ביד ,השמש כבר מלווה אותנו .האוהל חמים ונעים ואנחנו מתפשטים ומתחברים.

מספרת לו על מה שחשבתי והוא מאשר לי שוב את האהבה שלו והחיבור ביננו ואני כל כך אוהבת אותו באותו רגע ובעוד הרבה רגעים אחכ .

הגוף שלנו מסונכרן זה לזו ,הידיים אוחזות.,מלטפות,התשוקה מתפרצת והנשיקות עמוקות וטורפות.

כמה שעות עברו כבר? אנחנו נזרקים לשינה עמוקה 

ומתוקה ,סרוגים זה בזה כמו ביסלי גריל.

עד שריח של בשר על האש מעיר אותי ואני יוצאת לצוד.

 

*

בייב מנגן סט שנות השמונים באחד הקמפים ואנחנו עפים לעבר למסיבה מטרפת.עוד ועוד אנשים מצטרפים מחייכים,שרים ,רוקדים. הקונדסון שלי בחיוך ענק וידיים פרוסות לצדדים מקבל ושולח וויב של שמחה לכולם ומכולם. 

*

עוד מעט צהרים וחם ממש . מתמקמים ליד אחת הירידות לחוף ומעזים לטבול במים הקפואים. בין לבין טרללת של חברים ואני יושבת ומביטה מהצד ,צוחקת איתם ובעיקר נהנית להיות חלק ואפילו קטן מכל זה .

 

*

אני רוקדת ברחבה ובייב מגיע עם לחמניה עם שניצל טעים שסוגר פינה בדיוק בזמן הנכון.מתישבת בצד לאכול ושוקכת בשיחות עם אחת מהקפמ ואחכ גם אם מישהי זרה.

*

שבת בבוקר ,סטים משוגעים והאנשים בטרפת . בייב סוגר את הארוע בסט קצר והלב שלי מפרפר לגמרי. מרגישה את האנרגיות של האנשים ,באויר ,מהאדמה ,מהמים והשמש. 

לא ,לקחתי כלום. סאחית -כבר אמרתי ועדיין מרגישה את ההרגשה של כולם ,את התרוממות הרוח הזו ,השמחה ,התנועה של הקול,של המוזיקה והביטים. 

*

בייב עייף ,תשוש לגמרי ,נשען על הרגליים שלי ואני מלטפת אותו. הוא מתמסר ולבסוף נרדם.

בזמן שאני נפרדת מהחברים,מסדרת את הדברים ועוזרת להכין צהרים- הוא ישן ואני מביטה בו. יפה שלי,גורם ללב שלי לפעום מהר וחזק ולפעמים גם להחסיר פעימה.

האירוע מסתיים וכולם כבר באיסופים.

4 ימים שעברו מהר,גדושים בהמון רגעים מדהימים ,מרגשים . שיחות עם אנשים ,חלקן מצחיקות ,חלקן עמוקות ונוגעות. חיבור עם אנשים הקמפ המיוחדים ,כל אחד ואחת מהן.

 

אני בטח עוד אזכר בהמשך ואולי אכתוב ואולי לא.

מה שבטוח- נשארה לי בלב חוויה טובה,של שמחה ורוגע  ושל אהבה ,הרבה אהבה.

של חיוך וחיבוק ומבט ומגע ולב שמתרחב.

 

לפני שבוע. 9 באפריל 2024 בשעה 18:11

מה לי ולאירוע ברן ? 

סאחית בלאטה שכמותי

אפילו בגדים מתאימים אין לי

כאילו שאני יודעת בכלל מה כן מתאים

וטראנס וחומרים?

עם כל העומס הזה עוד להבריז מהעבודה. ...

 

לא יודעת מה גרם לי להגיד כן 

אולי המחשבה והריגוש להיות עם הקונדסון שלי

לחוות איתו קצת מהעולם שלו

זה לא מובן מאליו בעיניי.

אחרי חודשיים - לנסוע איתו למקום כזה.

זה כמו המימז הזה של אייל שני: זה יכול להיות הצלחה גדולה או התרסקות גדולה.

 

 

וככל שההתרגשות עולה

כל עולים גם הפחדים,החשש,המחשבות

ומה יהיה אם.. ואיך אני אהיה אם...ואיך זה יסתדר...ואם אני לא ... ואם אני כן...

מסדרת תיק ברגע האחרון.לוקחת חצי בית. כרגיל,מה חדש ?  מנסה ללקט בגדי קיץ כי החמסין הזה בא לביקור דוקא עכשו.

אורזת את זה ואת זה ואת זה 

ובעיקר אורזת את המחשבות שלי ,שישבו רגע לנוח. 

כי יש שם מחשבה אחת שמאירה על הכל.

מחשבה עליו.על בייב שלי. 

 

הכל נרגע כשאני מחבקת אותו ברכב.

מחכים לחבר ויוצאים לנסיעה.

אני נושמת עמוק וזהו ,אני בדרך.

מוזיקה כיפית ברמקולים

היד שלו מדי פעם מלטפת את הירך שלי

וכשהלילה יורד ,אורות של עיר צפונית ואדוות מים מתגלות מולנו.

נכנסים אל האיזור עמוס במכוניות -אנשים עוד פורקים. מוזיקה,רעש ,ואורות מנצנצים.

אנחנו מתקבלים בחיבוקים וחיוכים בקמפ 

ואני שוב נושמת לרווחה כשאני מרגישה את הוויב המדהים של האנשים סביבי.

פורקים את הציוד ,מקימים את האוהל

והוא אוחז בידי

'בואי,הולכים לטייל ' . 

 

לפני שבועיים. 29 במרץ 2024 בשעה 21:17

ממש המון זמן עבר מאז שנפגשתי עם קונדסון שלי.

נפרדנו בחיבוק בראשון שעבר ולא התראינו כל השבוע בגלל אילוצים. 

איזה קשה זה להתגעגע

זה הכאב הכי מתוק ומייסר שיש

כאילו שאיזה חוט נמתח מהלב.

כשאני שומעת את הקול שלו

אני מדמיינת אותו מולי, 

כשהוא אומר שבא לו לחבק

אני מרגישה את זה בזרועות שלי

הקול הופך מוחשי 

גם הכל הופך מוחשי.

הגיע כבר מחר ועוד כמה שעות 

אני כבר אשמע את ה'שלום' החייכני שלו

ואתעטף בחיבוק גדול ונשיקה עמוקה ואוהבת.

 

לפני 3 שבועות. 25 במרץ 2024 בשעה 22:42

הוא עוזר לי ללבוש את המחוך ואני מסדרת את הציצים בגובה הנכון .

שנים שלא לבשתי מחוך...

ערימה של מחוכים קבורה בארון. בגדי פטיש שמזמן לא ראו אור. 

אני מאפרת אותו ,האיפור מדגיש כל כך את העינים הבהירות שלו. חתיך שלי. 

יצאנו חזרה לעיר החטאים למסיבת סדום .

בדרך שוב איזה קצר בתקשורת ואני מרגישה קצת חסרת אונים .,אבל זה לא הזמן לדבר על זה. 

הליטלית שאיתנו מתחילה קצת לעצבן אותי. 

במועדון -קודם כל נישבוקים לכל המכרים. מתמקמים באחת הפינות ,שותים ,רוקדים . כולם הגיעו מחופשים והאוירה מטריפה. 

'אני צריכה אותך לדקה' אומרת לו באוזן ומושכת אותו לפינה. שם ,אני מחבקת ומנשקת אותו כאילו אין מחר . מרגישה שצריכה את הקרקוע הזה,להרגיש אותו קרוב . 

אחר כך אני וחברה מדברות על סשן והיא רוצה אז אני נענית ברצון . 

קושרת אותה לצלב ,מורידה את הכפפות ,ליטרלי ומתחילה ללטף אותה. 

צפרניים מצמררות אותה ואני מתחילה בספנקים ואחכ גם כלים. 

היא חוטפת ועומדת בזה בגבורה. העור שלה נעים למגע והתחת שלה עסיסי ונעים למכות. 

בסוף הסשן היא מקבלת ממני חיבוק וליווי לסיגריה.

הליטלית לא משתפת פעולה עם כלום. סתם יושבת ומסתכלת.

שואלת אותי פתאום אם אנחנו בזוגיות פתוחה ועניתי לה שכן.

אחרי חמש דקות היא מבקשת נשיקה מקונדסון שלי. זה לא עובר לי טוב. מסכימה לנשיקה קטנה,לא יותר.

מרגישה שזה לגמרי לא בקונטקסט ולא קשור לכלום. 

בינתיים הוא זורם לסשן עם החברה שהגיעה. מעביר עליה גלגל כאב והיא נהנית מכל רגע.

אני הולכת לקנות שתיה וחוזרת. חרמנית אש . 

תחרות תחפושות מצחיקה בסדום ויש גם זוכים כולל טובות הנאה לשופטים. 

אחרי התחרות חוזרים למקום. 

הוא מתלהב מנרות חדשים שקנה ושראיתי אותם בפעולה לידי. מחליטה לאפשר לטפטף לי על היד והזרוע . הוא עושה לי קאברים על כל הקעקועים ואני עוד יותר מתחרמנת מזה. 

בסוף הוא גם יושב לידי ,לגרד את השעווה. אוחחחח המגע הזה. 

המקום מתחיל להתרוקן ואנחנו מתארגנים חזרה הביתה. 

אצלו שוה ,באוירה סקסית אנחנו טורפים אחד את השניה. אני מענגת אותו והוא משחק איתי,מביא אותי לגבהים חדשים.  מחליק לתוכי בטבעיות מזמינה , עטוף בי  והתחושה כל כך מדהימה. 

כשאני עליו הוא שם לב שאני מאיטה מדי פעם. נהנית מהאדג'ינג . 

אבל הוא לא נשאר חייב ....

השמש מתחילה להציץ מבעד לתריסים. באמת עשינו סקס עד הבוקר? 

עוברים למיטה והפעם שוב - לישון. אני מתכרבלת לתוכו ורעידות של קור ועייפות נרגעות . 

נותנת לשינה לקחת אותי לטיול יחד איתו. האיש האהוב הזה שלי.

בעוד כמה שעות נפרד לדרכנו.

אני חזרה למטלות הבית והוא חזרה אל המסיבות .

 

קצב שונה ,וויב שונה .

אבל זה מה שעושה אותנו מיוחדים ,לא ? 

אני נוסעת הביתה עם פליליסט רגוע. 

איזה כיף של פורים זה היה. 

מודה  ליקום על הנס הזה ,שנכנס לחיים שלי.

★★★***★★★***

לפני 3 שבועות. 25 במרץ 2024 בשעה 22:15

אז בוקר ,שבת והגוף שלי עייף עייף וחורק. 

כדור אופטלגין וחוזרת לישון להתכרבל עוד קצת לידו. 

זה שהוא ישן אצלי כשהבית לא ריק....

זה. אף.פעם. לא.קרה.עם.אף.אחד. אחר.  Ever !!

להתעורר לידו  ,לשתות קפה יחד ,ארוחת בוקר.

כולן אצלי עדיין נוחרות...

הוא יוצא אל ביתו ואני נשארת להתארגן. מתעכבת ,לא שמה לה עד כמה אבל הייתי חייבת לשבת קצת עם הילדות. לשיחה חשובה. 

אני מתקלחת והגב כואב . משהו יושב שם . אני מנסה להבין והדבר היחיד שעולה לי לראש זה -

בכי. 

אז אני בוכה ,כמו סכר שנפרץ ואז מגיע כל הקן נמלים על הראש...

כמעט אומרת לו שייסע בלעדיי לחבר שלו אבל מבינה שאני במצב flight וזה לא טוב. 

נוסעת אליו ,מוסיקה ברדיו ודמעות בעיניים. 

מרגישה שהוא קצת כועס ומעיר לי על זה שפעם הבאה אודיע לו . 

והנה עוד נמלה מצטרפת לקן. 

מוזיקת טראנבס בפול ווליום ואני מרגישה שאני לא בתדר הנכון,אבל הוא כל כך ב zone שלו . נהנה מהמוזיקה ,אני נהנית לראות אותו ככה,באורות. 

עוצמת עינים ונשענת על החלון- שמש !!!.

מטעינה מצברים כמו סופרמן. 

'מה את לא אומרת לי ?' -הוא שואל 

ואני מחייכת. עדיף לחכות אחרת ייצא לי עקום ולא רוצה להרוס את היום הזה. 

מגיעים לשער הצהוב ומשם לבית של חבר. 

חצר מלאה בעצים,פרחים ,מוביילים תלויים ומוזיקת צ'יל מרמקול נסתר . 

אני מתנחלת על הספה בחצר ומרגישה איך התדר מתקוונן חזרה לרוגע. 

ליקום יש דרכים משלו לסדר ענינים. 

הקונדסון עסוק בלבחון את בית העץ ואני שוקעת בהקשבה לשיחה מענינת. 

המארח  מביא תיבת אוצרות ואני מכינה מובייל מחרוזים בצורת דגים. 

Flow של מים . איך הכל מסתדר . 

אוירה כל כך נעימה וזורמת.

תה ונשנושים ושיבארי ועוד חברים מצטרפים. 

חייבת להזכיר שבין לבין היתה גם לולינות. ליטרלי . של קרקס בצורת טיפוס על טריפוד של 200מטר באויר...

טוב אולי לא 200 מטר ,אבל זה הרגיש לי ככה אני מתה מפחד רק לצפות בזה. 

הערב יורד ואנחנו חוזרים לאוטו. הפעם אני מרגישה בטוחה יותר להגיד שלא בוויב של טרנס והוא מחליף את המוזיקה. 

ככה. הכי פשוט שיש. 

אז למה לא יכולתי להגיד את זה קודם ? 

קצת קשה היה לדבר עם קן נמלים בתוך הראש. 

אנחנו שרים עם ויטני יוסטון וריטה ועוד כמה  בדרך.

ובבית הוא דואג שאוכל .

הוא אומר שהוא חושש מחוסר התקשורת שלי 

ואני מרגישה את האי נוחות הזו בגוף

אבל מתעשתת ולא מרשה לפרשנות שלי להמשיך

אנחנו מדברים על זה לעומק 

על הצורך שלי לקחת אויר לפני שמגיבה כשאני בחוסר נוחות

עצם זה שאני מזהה שאני בחוסר נוחות - זה כבר צעד גדול . כי אני נותנת לזה להיות. בעבר ,זה היה מכניס אותי לחרדה.

לפעול מתוך חרדה זה לא דבר טוב . 

אז קודם כל לתת לזה מקום ,להוריד את המפלס ואז אפשר לבחון יותר בבהירות. 

מדברת איתו על חוסר הבטחון שלי ,שאני לא אעמוד בקצב שלו  והחשש מזה שזה יחסר לו ואז יתיאש ממני.

הוא מבקש שאסמוך עליו ,שאם משהו לא יהיה תקין - הוא יגיד 

אני נושמת עמוק ושוב מאשרת לעצמי ולו בהבנה שאני חשובה לו והקשר חשוב לו. 

אני מביטה בו ונזכרת בשיר של ורד מוסנזון על 'איש שהיה לי חכם נורא' . 

מבינה שאולי ,פעם ראשונה,אני חווה תקשורת כנה ,נקייה ולא שופטת,בגובה העיניים,לא מאשימה או מתקרבנת.פשוט מתוך רצון כנה להבין ,להכיר ,לשפר  ולאהוב. 

בעיקר לאהוב.

ואני מבינה שוב ושוב שבכל רגע איתו ,רק מעצים את האהבה שלי אליו. 

 

★★★★★★★★

השעה מגיעה והגיע הזמן להתלבש ולהתארגן לסדום פורים משוגע.

 

 

 

לפני 3 שבועות. 25 במרץ 2024 בשעה 21:41

סופ"ש האחרון היה עבורי חגיגה של עדלאידע.

לא בגלל הקרחנות . אני הרי סאחית בלאטה.

פשוט בגלל סחרור אחד גדול ומשוגע.

כמו שחיה בים סוער עד שעוברים את הגלים ואז צפים במים שקטים. 

בטח גם הפוסט הזה יחולק לכמה. לוקח זמן לעבד את הכל. 

אבל שורה תחתונה - היה פורים מטורף,מהנה,מענג,מצחיק,מטורלל. 

שבוע מטורף בעבודה,מרגישה שאני כבר מוצפת,עייפה ,על סף בכי.

 חמישי בערב - לוקח לי שעות לנקות ולסדר את החדר שלי. זורקת המון ,מוצאת מלא דפים שכתבתי . קוראת וחלק מהמילים מעלות בי עצב ישן.

רעש של ילדים כבר מביא אותי מעבר לקצה ואני קורסת למיטה .

שולחת איזו תובנה לקונדסון שלי. הוא בטרפת משלו אבל מוצא דקה להתקשר , לבדוק מה קורה ולהזכיר שוב שהוא אוהב ועוד קצת ונתראה.

הקול שלו מנחם אותי ואני מרגישה את החיבוק שלו.

אני עוצמת עינים ,נעטפת בשינה והוא יוצא אל הלילה...

הבוקר כבר ייראה אחרת .

 

*★★★★★★★★

לקראת הצהרים אני מתארגנת על תחפושת סטימפאנק ,מרוצה מעצמי ומתרגשת כשהוא כותב לי שהוא בדרך אליי.

יורדת למטה בחיוך והוא מרים עינים אליי. החיוך שלו גורם לי לפרפר . הוא לא נותן לי להכנס לאוטו לפני שעושה סיבוב כדי שיראה מכל הצדדים.

הוא מתלהב ממני...פאק ! זה גורם לי להרגיש כזו יפה . 

נוסעים לבר בתל אביב. איזה כיף להסתובב איתו . הוא מכיר המון אנשים ! אנחנו יושבים לדבר ,ללטף ,לחייך וגם קצת לשתות ולאכול.

חברים שלו מתחלפים בשולחן שלנו וזה מרגיש  כל כך טבעי וכיף ונעים ונוח . כולם מחופשים . כולם מחייכים ,מחבקים ,נחמדים. 

שדרות רוטשילד רועשות ותוססות. טובלות בחג הכי יפה שיש. 

 

משם אנחנו נוסעים למועדון אחר . מקום ענק ,נראה יפה מפנים ,מוסיקת טכנו/טראנס/וואטאבר. הופעות על במה. אנשים צבעוניים ומחופשים מכל הסוגים. 

אנחנו מתמקמים במקום וקצת רוקדים ,הרבה נוגעים ומתמזמזים וזה מעיף לי את המוח. 

להצמד אליו ,להרגיש את הידיים שלו עליי,את הפה שלו מועך את שלי ואחר כך המבט הזה שאומר הכל. 

בראש שלי אני כבר זוממת עליו.

האוירה מחשמלת ואיזור הדארק נפתח . אנחנו מתמקמים באחת הפינות ואני מענגת אותו כמו שדמיינתי . נהנית להרגיש אותו מגורה ממני ,גונח ונהנה. 

זה מדליק אותי בטירוף. הזוגות סביב עסוקים בשלהם ,המוזיקה דופקת באזניים אבל אני מרוכזת רק בו. 

הוא רוצה לענג אותי בחזרה ,הגוף שלי בוער אליו,אבל לא נוח לי להתפשט שם . 

תסכול עולה בי ,חוששת להגיד מה אני באמת רוצה :

פאק על המסיבה הזו ,בוא נלך הביתה ונזדיין עד שהמוח יעוף לנו. 

אני מתלבטת ,מהססת.לא רוצה לבאס אותו ולחתוך מוקדם מהמסיבה.  הוא מנסה לעזור אבל המילים נתקעות לי . 

יוצאים מהדארק-רום ,רוקדים עוד קצת ואחכ מחפשים איזה קיוסק בסביבה. 

הקצר בתקשורת מעצבן אותי. לא מכירה את עצמי ככה,אישה של מילים שלא מצליחה לדבר. 

בסוף אוזרת אומץ להגיד לו מה שאני רוצה ומופתעת מהתגובה שלו- באותו רגע חתכנו לאוטו וטסנו אליו הביתה . בדרך הוא מדבר איתי על תקשורת ואני מבינה שמשהו קורה אצלי. מקשיבה לו ומנסה לאשר לעצמי שהוא באמת אוהב אותי ורוצה אותי

ויעדיף לעשות איתי mindblowing sex מאשר להיות במסיבה. 

אז נסענו אליו הביתה

ומה עשינו שם ? 

Mind blowing SEX !! 

מטורף.   פשוט מטורף. 

החיבור ביננו מפתיע  ומרגש אותי כל פעם מחדש. המגע  ,התשוקה ,התקשורת המינית, המשחקיות והמילים....

גורמות לי לאורגזמה מוחית ,שלא נדבר על מיליון אחרות בכל הגוף.

 

 

★★★★★★★

מרוסקים מעייפות חוזרים אליי הביתה כי הבטחתי לילדות. יושבים בסלון לראות איתן סרט אבל העייפות מכריעה אותנו ואנחנו מנמנמים ...

הילדות שולחות אותנו לישון ,אז שוב מצאנו את עצמנו במיטה . הפעם באמת ישנים. 

גמורים

מרוסקים 

ידיים מחבקות מדי פעם

רגליים מתערבבות

ומה קורה ? 

איך כבר בוקר ? 

★★★★★★★★★

 

לפני חודש. 15 במרץ 2024 בשעה 18:16

מה יכול להמיס אותי לגמרי?

1. לעמוד קרוב לשמש ב 80000 מעלות.

2. לבה מהר געש פעיל. 

3. כשקונדסון שלי מתקשר ואומר לי :

" רציתי לשמוע את הקול שלך  " 

 

 

 

לפני חודש. 11 במרץ 2024 בשעה 19:39

מחשבות שטסות לכל הכיוונים

אז מה עם היו לי תוכניות

אז מה אם קמתי מוקדם והתרגשתי להכין תיק 

אז מה אם סיכמתי עם הילדות שיש מצב שלא אשן בבית ואעדכן  בהמשך.

אז מה אם היו פקקים ויום לחוץ בעבודה

אז מה אם היה מפגש שרציתי ממש ללכת אליו כדי לא להרגיש שוב אאוטסיידרית

אבל בעיקר כדי לפגוש האהוב שלי

אז מה ?

באמת אז מה ? 

SO WHAT?? 

SO FUCKING WHAT ??? 

 

 טלפון אחד הביתה בצהריים והכל מתרסק 

מחק גדול מגיע ומוחק את כל מה שתוכנן.

המחשבות טסות בראש ומנסה לחשוב איך זה כן יקרה 

לא יודעת מה להחליט. 

כל החלטה תפגע במישהו 

אז עדיף שאקח את זאת שפוגעת בי. 

אבל זה גם פוגע בו וזה מבאס אותי.

החיים המורכבים שלי מהר מאוד מרימים את הראש 

ואני מפחדת שהכל יתמוסס ברגע. 

זה טפשי ,אני יודעת ,אבל המחשבות רצות  בראש שלי ואין קו סיום ,רק ריצת אמוק לכל הכיוונים.

דמעות באות והולכות

ושוב שוקלת - אולי בכל זאת ? רק לשעה .

אבל הנסיעה הלוך חזור זה רק שעה...

שוב בוחרת במה שפחות טוב לי 

שוב נפגעת ,שוב מתוסכלת.

שוב שותקת,יושבת ,שותקת. שותקת. שותקת. 

מחכה שהיום יעבור. 

מבאס .

 

לפני חודש. 9 במרץ 2024 בשעה 18:39

אי אפשר כל הזמן לקטר פה . 

אז שומע יקום ? 

רציתי הפעם להגיד לך תודה. 

כן .. מה שמגיע מגיע. 

 

אחרי שהלב התרסק ונשבר לא פעם

קיבלתי את הלב הזה מחובר מחדש בדבק מזהב כמו שהסינים עושים.

שיראו את השברים ועדיין זה שלם.

לא תמיד זה מובן לי 

אבל אני לא שואלת שאלות

לא תמיד אני מצליחה להכיל את זה 

אבל לא מפסיקה לנסות

כי זה משוגע לגמרי ועם שגעון לא מתווכחים 

רק נותנים לו להתקיים.

 

אז שומע,יקום ?

באתי להגיד תודה.

כל המנטרות שדיקלמתי לעצמי

כל התנאים שהצבתי בראש

כל האישואים שניהלו לי את החיים

כל החוקים

פתאום לא רלבנטיים

ולא משנה באילו קלפים שיחקתי 

באת פתאום והפכת את השולחן

בלי משחקים ,אמרת לי

יאללה תחיי. 

 

אז שומע יקום ?

באתי להגיד תודה.

על שהענקת לי אהבה כזו גדולה 

לקבל ולתת

חיבור שהמתין לזמן הנכון ולמקום הנכון.

לבוקר טוב ולילה טוב 

והמון אימוג'ים שמופים ומלאי סכרת

על לילות של מגע ותשוקה בוערת

על בקרים של כרבולים

ויציאות ובילויים ומוזיקה מכל הסוגים.

 

אז שומע ,יקום ? 

באתי להגיד תודה.

על האיש היקר והמיוחד הזה

שיודע לעטוף  את הלב שלי

ואת המיינד ואת הגוף

שהופך את הכל לפשוט 

שגורם לי לרצות להשתפר 

שמסביר לי על תקשורת 

ומסיר ממני שכבות של פחדים .

שמתמסר לליטופים ומרגש אותי עם מתנות

שסוחף אותי לעונג עילאי

שרגיש לכל טירגור שעולה אצלי או אצלו

שבאמת חי את המשפט שהכל פתיר

שמחזיר לי את האמון באהבה,שקצת איבדתי לאחרונה. 

 

אז שומע ,יקום ? 

באתי להגיד לך תודה .💕