לאחרונה אני חולמת המון
מרגיש לי שהלילות טרופים
מתהפכת מכאן לכאן עד שהאור הראשון מפציע ורק אז הנפש נרגעת.
הימים גדושים בחברות וחברים . מפגשים מסיבות .טירוף וטרללת.
מרגישה מחובקת מבחוץ ,מוחזקת ע'י כולם סביבי כשהלב שלי מתרסק מבפנים .כשהנוכחות שלו חסרה וזה מרגיש כמו בור באמצע החזה .
כאילו שחיה בשתי מציאויות. ( יש מילה כזאת. בטוח)
דיסוננס כזה בלתי אפשרי.
מצד אחד מלא חברים חדשים . גברים מהממים שעפים עליי שסובבים אותי רוצים בחברתי . נוכחים בחיי 24/7 . זיוני שכל שממלאים לי את היום. מפגשי חברה שממלאים לי את הערב וגורמים לי להרגיש הכי יפה ,הכי מושכת ,הכי סקסית והכי רצויה.
מצד שני - הוא שם כל הזמן . נבצר בחוסר הנוכחות שלו כשכל הדברים שרצה קורים בפועל .
שיש הזדמנות ,כשהכל מסתדר ,רק לא איתו.
הוא בוחר וזה אף פעם לא בי.
אז אחרים כן וזה מרגיש לי קשוח.
כמה קל לאהוב אותי . כמה קל להיות איתי.
כמה הפסד בחוסר הבחירה הזו .
בחירה בשחור לבן
כשאני חמישים גוונים של אפור .
או סגול .
עם נצנצים .