צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני חודש. יום שבת, 27 ביוני 2026 בשעה 17:07

אני הכי גרועה בארגונים, כי אני נלחצת מכל דבר ,אבל אולי בגלל זה יוצא לי הכי טוב. 

זורקת רעיון לחברה-

 אומרת לה שממש חשוב לי שיחגוג אחרת השנה. שיתחבר שם זכרון טוב של חוויה נעימה.

פותחת קבוצת וואטסאפ ו...

במשך שבוע הכל חורק ולא מסתדר .

סף החרדה שלי עולה ואיתו גם הבאסה .אין מצב שלא נחגוג לו יום הולדת השנה! אין מצב ! 

היקום כנראה לטובתי כי בסוף הכל מסתדר ופתאום כולם מאשרים ומתארגנים והאנרגיה מתהפכת בשניה .

הוא מתארגן לו בנחת למפגש עם חברה והזוגי שלה (חייב סיפור כיסוי).

קבוצת הוואטסאפ גועשת עד שכולם מגיעים ועולים ביחד. 

אני מזרזת אותו והוא פותח את הדלת. מצלמת מהצד ומסתכלת עליו ומאותו רגע ,הלב שלי שלולית מבעבעת של אושר. 

חיבוק גדול לכל מי שנכנס. יושבים ביחד ,יש מקום לכולם 

 מקשקשים ומנשנשים ומספרים לו על הפעם הראשונה שפגשו אותו ומה חשבו עליו. 

עוד אורחים משמחים מצטרפים . 

כולם חברים טובים שלו ,כולם אוהבים אותו ,מחבקים ,מעריכים ,אוהבים את העובדה שהוא בחייהם וכמה שהוא עוזר לכולם בדרכו..

אני כל כך שמחה לראות אותו מאושר ,נהנה,מתרגש מהבית המלא ,מכל האנשים שנאספו ,מהאנרגיות הטובות שהיו בבית...

כל כך מגיע לו. הוא כל כך ראוי לזה. 

בסוף הערב האורחים עוזרים לאסוף ולסדר . נפרדים בחיבוקים ,אומרים לי באוזן דברים כל כך מרגשים שמעלים לי דמעות בעינים. 

לא מובן מאליו בעיניי, שהם מקבלים אותי ככה כחלק מחייו.מודים ,מעריכים ,מחבקים,שמחים ומפרגנים שאני שם איתו. 

 

שקט בבית ,הכלים במקום ,הרצפה נקיה והאור הגדול נעבה לטובת מנורה קטנה . 

נשכבת בסלון לנוח מכל היום הזה ,מכל ההתרגשות והפריקה של המתח.

הוא מתכבל לצידי ,מחבק אותי חזק ,נפעם מכל מה שקרה הערב ,מכל האנשים והחיבור אליו.מרגיש כמה הוא אהוב . 

ואז הוא אומר לי : "את עיגול של אהבה",

ולרגע הנשימה שלי נעצרת ואני מחבקת אותו חזק. 

כן ,זו המהות שלי. אפשר בכלל אחרת ? 

לא להיות באהבה? 

הוא אומר לי שכולם מתחברים אליי.אני אומרת לו שאני מאפשרת את זה.כי זה מסקרן ואני באה עם לב פתוח.

לאט לאט אנחנו גולשים לדיבור אחר -

של הגוף ,של שפתיים  ,של אצבעות מיומנות שמגרות ומעלות את האנרגיות למרות העייפות והנחיתה . 

בחדר ,אני מתפשטת והוא מסתכל עליי 

'חייב להגיד לך משהו '

הדפוס החרדתי שלי חושב 'אוי לא.' 

אבל הגבר הבטוח הזה אומר לי שמסתכל עליי והוא כל כך נמשך.

עוד החסרת פעימה וחיוך שמגיע מהלב . 

מתחברים זה לזו בהכי קרוב שיש.

נושמת עמוק . 

הכל טוב. 

 

 

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 24 במאי 2026 בשעה 16:47

יש שירים שאני מתאהבת בהם אחרי שכבר מזמן ירדו מהפליליסט של המיינסטרים.

 

"..סתם, עוד שני ילדים בעולם

מוצאים את האושר בבית
סתם ככה באמצע היום..."

מרוחים על הספה מול הנטפליקס ,סרט חמוד ,מצחיק .שנינו מקשקשים כמו שני מבקרי קולנוע ותיקים . אחרי לילה לחוד שלא בא בטוב לשנינו . הרוגע הזה הנינוחות הזאת אחד בחברת השניה. 

סתם ככה באמצע היום . יד מונחת על ירך ,יד מלטפת יד .אצבעות נקשרות זו בזו . 

 

סרט מתחלף. ראש מונח על כתף ,יד נשית מלטפת גוף גברי. צפרניים מדגדגות קצה של עור נעים למגע . שרירים ומרקם של ורידים על יד . לצלם בראש לפי התחושה. 

יד חצופה אוחזת איבר מעל המכנס . לוחצת,מגרה ומקשה .קול גברי נאנח מעונג.

מכנס מופשט ולשון משחקת ,שפתיים מלטפות שואבות מגרות. 

אצבעות משתרגות בשיער ארוך ,מגלגלות לסליל ומושכות . אוחזות ומכוונות. ושוב הקול הגברי נאנק בתשוקה. 

פקודה נאמרת ועוד מכנס מוצא את עצמו על הרצפה . אגן נאחז ונדחק בעוצמה.

העונג מגיע בווליום גבוה ומתפוצץ מהר ,ממלא את המקום בחום וגורם לגלים נוספים  מכווצים ומשוחררים. 

צחוק משתחרר כי זה כל כך פשוט ונקי .

 

"...בא לי...
לעזוב את הכל ולבוא עכשיו
לחבק אותך עד שהגוף יכאב"

 

אני עומדת על קצה החוף . המים החמימים מלטפים את כפות הרגליים .

מפגש ראשון עם הים . רוח מפזרת שיער ושמש עוד לא אומרת שלום.

שקט ,רק רחש הגלים והרוח.

אני עוצמת עינים ופותחת את הלב  ,למה שחזק ממני,מרגישה את החום מתפשט בגוף ואז זה בא . צמד המילים מופיע בראש : "מרגע...לרגע.."

לא צריך לחשוב  . הכל קורה מרגע לרגע .

סבלנות ,נשימה ,

ברגע הזה - טוב עכשו. 

אחכ נצפה יחד ,כשהשמש תרד אל מעבר לקו המים בעיגול כתום גדול שהופך אט אט לפס זהב.

חברים ליד מדברים ואני לצידו - מרגע לרגע ועכשו הרגע הזה טוב. 

 


"מאמי....

איך חיכיתי ללכת לישון איתך
לקרב מחדש את הלב שלך לשלי..." 

 

בדרך חזרה ,פליליסט אקלקטי מוביל אל השיר הזה . אני משעינה ראש על היד ונותנת למוזיקה ללטף ולמילים להכנס .הוא בודק שהכל בסדר.

הכל בסדר. הרגע הזה-הוא טוב .

שוב אצבעות מלטפות אצבעות ,משתלבות זו בזו.בטבעיות ,מוצאות את מקומן .

שירים מקפיצים מוציאים אותנו למוד אחר ,שובבי וקופצני יותר ...it's so poweful...

כבר מזמן אני לא תוהה לגבי מסרים שמגיעים בכל מיני צורות.

בבית - מקלחת רותחת וארוחת ערב שהוא מכין וזה טעים .

שוב מתכרבלים על הספה ,הפעם יותר קרוב ואני מלטפת בחום את ראשו ואת ידיו. לא צריך להתאמץ בשקט הזה ,הכל טבעי,חופשי,משוחרר. 

נכנסת למיטה ונרדמת . מוזר לי קצת לבד אבל הריח שלו שם וזה מרגיע 

מרגישה אותו נכנס אל המיטה ,גוף עירום נצמד אליי בחושך מאחור ,זרועות חזקות עוטפות ומחבקות . הרגע הזה - הוא טוב. 

לילה טוב. 

 

 

לפני חודשיים. יום ראשון, 3 במאי 2026 בשעה 14:27

איך אני אוהבת בסרטים כשהמסך מחשיך לגמרי ואז יש הבזקי אור ותמונות .כל זה מרכיב סיפור שלם .אין תנועה ,רק פריזים של תמונות .

וככה דברים עובדים לי במוח - פריזים של תמונות...

ובכל פריז שני ,המבט שלו . 

מחויך

 מרוכז 

מאוהב

 כחול ממש כהה

משתהה

צוחק

עצוב

מהורהר

עייף

כואב

כואב 

כואב

 

ובין המבטים -סצנות אחרות

מקלחת ביחד

חברים 

סלון

אוכל

נסיעה מהירה

מסיבה

בריכה

חושך

מיטה 

טישו

מטבח

שוב נסיעה

שוב נסיעה

מועדון

להקה

חיבוק 

דמעות

קופצת קופצת קופצת

נסיעה 

ושוב המבט שלו

עוצמת עינים

כואב כואב כואב!

והרגשות שמלווים- שמחה,אושר ,התעלות,חשש,פחד,עצירה,בריחה ,חוסר אמונה,חוסר אמון ,פגיעה,עצב ,כאב כאב כאב,פועם בגוף,אשמה אשמה אשמה,

השלמה,אחריות ,סליחה 

ושוב אושר והתעלות ובכי ועצב 

וראש בכאוס 

ולב עוד יותר . 

מותשת.

אוהבת

מתגעגעת

רוצה

בוחרת.

 

 

 

לפני שלושה חודשים. יום ראשון, 5 באפריל 2026 בשעה 2:18

החג הזה לא בא בטוב בכלל.

ימים קשוחים לפני מביאים אותי לקצה של הקצה ואני מתפוצצת על איזו שטות שמשאירה טעם לא טוב בפה . מגיעה תשושה לערב החג שעובר בסדר ,בקטנה ,במצומצם. 

בלי יותר מדי קרחנות. כל אחד בביתו.

למחרת התכנון היה ללכת להתארח אצל אחי אבל המלכה האם חולה אז תוכניות משתבשות.

אני מארגנת מפגש חברתי אצל פגסוס ונוסעת אליו. מגיעה אליו מוקדם יותר ,חוששת קצת מהריב שהיה אבל הוא מקבל אותי בחיבוק. מערכות ההגנה שלי נרגעות עוד יותר כשאנחנו מתנשקים ומתחבקים ונוגעים .

אני מענגת אותו כאשר אני יושבת על ההדום והוא מולי ואז הוא תופס לי את הפנים. רוכן אליי ומנשק עמוק וזה גורם לי לגמור ,ככה בלי מגע ,רק בנשיקה ,אני רועדת והוא מחייך . 

יתר הערב עובר עם יין ונשנושים והיטסטר תחרותי ומצחיק .

אני לרגע צופה בנו ,בכולם. ארבע זוגות . נהפכנו ל'חבורה' ? הכל נינוח וטבעי וזורם. כאן הוא לגמרי בן הזוג שלי. אני שמחה על זה. 

קובעת עם אושה לשופינג למחרת 

וכשכולם הולכים אנחנו הולכים למיטה ,מתפשטים ומתחבקים . תוך כדי נשיקה ,הוא חודר אליי באחת ,לא מבזבז זמן וזה כבר מכווץ אותי סביבו . 

זה קטע ככ שונה להרגיש . בדרכ אני רגילה שמתענגים ונהנים ונוגעים והחדירה כביכול היא דיי בסוף 

פה זה הפוך - היא חלק מההתחלה .

הלילות איתו  מתערבבים לי  מרוב עונג .

להרגיש את הגוף שלו צמוד אליי ,להרגיש את הגוף שלי מגיב אליו כך . אני זזה אחרת ,אני נושמת אחרת ,אני גומרת אחרת,גונחת אחרת. אני לא מתאמצת ,לא חושבת ,הראש שלי מנותק מהכל ויחד עם זאת מרוכז לגמרי בתחושות ,בו ,במגע של העור שלו ,בריח שלו ,בקולות שלו.

נרדמים עטופים זו בזו רק כדי לקום אחרי כמה דקות לאזעקה. מציאות מפגרת.

אחרי זה ננסה לראות איזה סרט אבל אנחנו מנמנמים תוך כדי . 

הציפורים מחוץ לחלון בשיא המקהלה ,מציצה בשעון -11:00

שופינג כבר לא יהיה היום.