איך שכחתי לכתוב. כי לגמרי חזרתי באורות.
היה שבוע קשוח בעבודה. כי תמיד קשוח
אבל אני מוצאת את היכולת להקליל ולצחוק ולהדוף אנשים ממורמרים.
עבדתי עד מאוחר אבל אמרתי שהפעם אני אגיע לתחילת המפגש ולא אתרוצץ בין כולם..פשוט אשב ואדבר.
אהבתי את מה שלבשתי - מכנס מהארון שחיכה שארזה קצת (הרבה ) וסוף סוף עלה עליי ועליונית מיוחדת . בעיקר לבשתי מצב רוח טוב כי ידעתי שאפגוש חברים אהובים . שכיביתי את המנוע ויצאתי מהאוטו ושם פגשתי כבר חבר ותיק והלכנו יחד צוחקים למקום .
כמה ידיים חיבקו אותי שם. ולא רק גברים - גם נשים אהובות שאוהבות לחבק ולהתחבק ארוכות וזה הרגיש כמו להטעין את הסוללה של הלב .
בסוף פפראצי ואני מצאנו שולחן בר בצד והתישבנו. החברים מהקבוצה גם ישבו איתנו .
ישבתי עם דיז והצלם . חפרנו עד אוסטרליה בזמן שעלתה איזו להקה לשיר .
הזהרתי את הצלם שלא יארגן מפגש בלעדיי אחרת לא יהיה כיף ודיז מלטף לי את הרגל ולוחש לי באוזן דברים מצחיקים.
אושה מגיעה וסוחבת את כולנו לרחבה. לשם שינוי יש אחלה מוזיקה וגם שם רוקדים עם כולם ושוב חיבוקים מתוקים ונעימים מנשים אהובות שלי..
יש משהו ככ מרפא במגע הזה.
לא נשארתי עד מאוחר. הייתי כבר עייפה ויש עוד נסיעה .מוזיקה קצבית מלווה אותי הביתה
מחייכת
כל כך נהניתי
מלאה באנרגיות טובות של מפגש משמח..
אנרגיות שנשארות עוד כמה ימים טובים .
זה טוב.