צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

לביאה סגולה

כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע
לפני שלושה שבועות. יום שלישי, 7 ביולי 2026 בשעה 17:22

זה מצחיק איך אחרי 2 לילות של כרבול והתחפרות במיטה שלו ,פתאום מוזר לי לישון בשלי.

יומיים של זמן מכשפות. הרצאות ,סדנאות ,אנרגיות חדשות שנכנסות. 

אושו אומר לי להסתכל פנימה. לא להקשיב לרעשי רקע. הבעיה שרעשי הרקע הם בראש שלי. 

מעבר הדירה מתיש ,סוג של פלונטר ענק אבל אני לומדת לפרום לאט לאט

לסמוך על עצמי ,להעזר במי שצריך,להאמין שיהיה בסדר 

ויהיה בסדר. הכל יסתדר בסופו של דבר. 

ראשון היה קשוח בפיק ממש . המלכה האם שלחה אותי לזאוס להרגע. אז נרגעתי שם .

אחרי מקלחת ,עם המונדיאל ברקע והראש שלו בין הרגליים שלי כשהויקינג הבלונדי על המסך תוקע שני גולים.

הקרשנדו של השדרן במגרש ,מקביל לגמירות שלי על הספה בסלון. 

אחלה משחק ,נהניתי ממש ...

אני מפהקת ונשכבת על הספה ,'אני נרדמת' 

הוא מביט מי מהצד 

'מה נרדמת ? אני עוד צריך לזיין אותך' הוא אומר לי.

יאללה למיטה ,סעעמק ,זיון כזה יותר שווה מכל כדור שינה או ג'וינט או שניהם ביחד .

בבוקר קמה מוקדם,מתאפקת לא להעיר אותו ובורחת לעבודה.

הכוס שלי עוד פועם ואני שלווה ונעים לי ,כי מה כבר יכול לעצבן אותי אחרי לילה כזה.

מארגנת דברים שקשורים לדירה והכל מסתדר במקום . גם אחהצ . 

 

נוסעת אליו שוב ומתארגנת לערב של הרצאות.לובשת שמלה שחורה צמודה ומרגישה ממש מורטישה אדמס. בגרסה של אנג'ליקה יוסטון. 

איזה נינוח לנו להיות ביחד בערב כזה. מדברים עם חברים ,יש נפרדות אבל גם המון ביחד

לאט לאט מוצאים את האיזונים .

עוצמת עיניים ,מרצה מסביר על היפנואירוטיקה ואני מחייכת כי חווה את זה ביומיום.

הוא מנחה אותנו להעלות את הארוס,לדמיין שהאהוב נוגע ואני לא צריכה לחכות למגע ,אני מרגישה אותו במיינד. 

גל חום מציף אותי ואני פוקחת עיניים . הוא מסתכל בי מהצד 

"לא...שלא תעיז" אני אומרת בשקט.

הוא צוחק ,מסיר ממני את המבט ופוקד "עכשו" 

והגוף שלי מגיב. ... ועוד איך מגיב . 

נוסעים הביתה ,מדברים על חופש ,על הפולי.

מרגיש לי שעברתי מאפס למאה על הכי אקסטרים שיש 

שנינו עוד בהתאמות לזה. 

כבר יושבים ומסתלבטים על המצב. הכל מסתדר ,הכל בזרימה .

זה לא חף מכיווצים , אבל זה בקצוות. 

זה כבר לא מנהל אותי ,או מדכא אותי או מייסר אותי. 

זה כיווץ שהוא יותר סוג של 'אקו'. זכרון לפחד ולכאב .

 

הוא לא מעיר אותי כשנכנס למיטה ,רק מכרבל ונרדם. 

בבוקר כבר נתעורר ונתחבר ,ונרעד ונרטוט ונגמור  ביחד. 

אני עובדת על הלפטופ במטבח והוא מסתובב ומתעסק בענינים שלו. איזה טבעי זה מרגיש . 

מכינים אוכל במטבח וזה מרגיש טבעי

מדברים על מפגשים אחרים שלו וזה מרגיש טבעי

הכל איתו מרגיש טבעי.

ובערב שוב שעת מכשפות ומסר עוצמתי מדמות חשובה

מקלחת ולמיטה . הפעם מתכרבלת לבד .

אבל עדיין מרגישה אותו בגוף שלי ובלב שלי

וזה מה שחשוב .

 

 

 

לפני שלושה שבועות. יום רביעי, 1 ביולי 2026 בשעה 14:36

בקושי רב אני  מתרוממת מהמיטה ,ממלמלת לעצמי קללות נמרצות ,אמבטיה וכוס תה ,מתיישבת , מדליקה מחשב ,מתחברת למערכת 

עובדת ,עונה למיילים. מודיעה שאני לא עולה לישיבה. אין לי סבלנות. 

פותחת מסמך ,מנסה לעבוד .

בזבוז 

זמן

משווע

 

מקשיבה לנשימות השקטות שלו מהחדר 

מסתכלת על השעון

בזבוז 

זמן 

משווע

 

קמה ,חוזרת לחדר ,

פושטת את השמלה והתחתון

מחליקה למיטה נצמדת אליו מאחור

מעירה אותו לאט בנשיקות

בחצי נמנום הוא נענה לי

מביטה בו בתשוקה 

עיניו עצומות ,מרוכזות במגע

בעונג ,בתחושות

מענגת אותו לאט

כשאני מעליו ,נעה בקצב ששר לי בראש

הגוף שלי רוטט.....

.

ואז הוא התעורר. 

😈

 

ככה יותר ראוי להתחיל בוקר ,לא ?