לביאה סגולה

מוצאת את עצמי בלילות בלעדיו ,
ישנה מאוחר ,סוחבת את הערות עד הקצה
הגוף דרוך ,חסר מנוחה , מרגיש לי ריק ולא נכון.
סטרס מהמלחמות/אזעקות שעוד לא באמת נרגע עד הסוף.
חוסר בטחון השרדותי ,המערכות בווליום גבוה כל הזמן .
ישנה בהאזנה למצב בבית . הרגל של השנים האחרונות פלוס אמא סעודית שזקוקה לעזרה.

אבל מתרגלים מהר לטוב
כי בלילות שאני איתו ,אני נרדמת מהר וישנה טוב
יודעת שהרעש היחיד שאשמע זה ציוץ ציפורים מהעץ ממול ,או שכן שמחנה רכב בחניה מתחת לבנין.
שהיד שארגיש, זו היד שלו שמחבקת ומכרבלת
ולא יד שמעירה אותי כי קרה משהו .
גוף שנצמד אליי ונשימה שקטה באוזן.

אצלו התרגלתי לישון בלי בגדים ,
מה שלא קרה מעולם בבית שלי או בכלל בחיי .
כי בבית אני בכוננות ובכוננות ישנים על 'מדים'.
הויסות החושי שלי הצריך מגע של בד, כדי להרדם
ואצלו כל מה שצריך - זה המגע של הגוף והקול שלו שאומר לי 'ששש... עכשו לישון'

במעברים בין לבין זה מרגיש לי קשוח וקיצוני...
כמו כפתור של ווליום שמוגבר עד הקצה ואז מונמך עד הקצה השני .
המציאות שאני רוצה ,מול המציאות שאני צריכה.
כמו לחיות בשני יקומים מקבילים .

יש שירים שאני מתאהבת בהם אחרי שכבר מזמן ירדו מהפליליסט של המיינסטרים.

"..סתם, עוד שני ילדים בעולם

מוצאים את האושר בבית
סתם ככה באמצע היום..."

מרוחים על הספה מול הנטפליקס ,סרט חמוד ,מצחיק .שנינו מקשקשים כמו שני מבקרי קולנוע ותיקים . אחרי לילה לחוד שלא בא בטוב לשנינו . הרוגע הזה הנינוחות הזאת אחד בחברת השניה. 

סתם ככה באמצע היום . יד מונחת על ירך ,יד מלטפת יד .אצבעות נקשרות זו בזו . 

סרט מתחלף. ראש מונח על כתף ,יד נשית מלטפת גוף גברי. צפרניים מדגדגות קצה של עור נעים למגע . שרירים ומרקם של ורידים על יד . לצלם בראש לפי התחושה. 

יד חצופה אוחזת איבר מעל המכנס . לוחצת,מגרה ומקשה .קול גברי נאנח מעונג.

מכנס מופשט ולשון משחקת ,שפתיים מלטפות שואבות מגרות. 

אצבעות משתרגות בשיער ארוך ,מגלגלות לסליל ומושכות . אוחזות ומכוונות. ושוב הקול הגברי נאנק בתשוקה. 

פקודה נאמרת ועוד מכנס מוצא את עצמו על הרצפה . אגן נאחז ונדחק בעוצמה.

העונג מגיע בווליום גבוה ומתפוצץ מהר ,ממלא את המקום בחום וגורם לגלים נוספים  מכווצים ומשוחררים. 

צחוק משתחרר כי זה כל כך פשוט ונקי .

"...בא לי...
לעזוב את הכל ולבוא עכשיו
לחבק אותך עד שהגוף יכאב"

אני עומדת על קצה החוף . המים החמימים מלטפים את כפות הרגליים .

מפגש ראשון עם הים . רוח מפזרת שיער ושמש עוד לא אומרת שלום.

שקט ,רק רחש הגלים והרוח.

אני עוצמת עינים ופותחת את הלב  ,למה שחזק ממני,מרגישה את החום מתפשט בגוף ואז זה בא . צמד המילים מופיע בראש : "מרגע...לרגע.."

לא צריך לחשוב  . הכל קורה מרגע לרגע .

סבלנות ,נשימה ,

ברגע הזה - טוב עכשו. 

אחכ נצפה יחד ,כשהשמש תרד אל מעבר לקו המים בעיגול כתום גדול שהופך אט אט לפס זהב.

חברים ליד מדברים ואני לצידו - מרגע לרגע ועכשו הרגע הזה טוב. 

"מאמי....

איך חיכיתי ללכת לישון איתך
לקרב מחדש את הלב שלך לשלי..." 

בדרך חזרה ,פליליסט אקלקטי מוביל אל השיר הזה . אני משעינה ראש על היד ונותנת למוזיקה ללטף ולמילים להכנס .הוא בודק שהכל בסדר.

הכל בסדר. הרגע הזה-הוא טוב .

שוב אצבעות מלטפות אצבעות ,משתלבות זו בזו.בטבעיות ,מוצאות את מקומן .

שירים מקפיצים מוציאים אותנו למוד אחר ,שובבי וקופצני יותר ...it's so poweful...

כבר מזמן אני לא תוהה לגבי מסרים שמגיעים בכל מיני צורות.

בבית - מקלחת רותחת וארוחת ערב שהוא מכין וזה טעים .

שוב מתכרבלים על הספה ,הפעם יותר קרוב ואני מלטפת בחום את ראשו ואת ידיו. לא צריך להתאמץ בשקט הזה ,הכל טבעי,חופשי,משוחרר. 

נכנסת למיטה ונרדמת . מוזר לי קצת לבד אבל הריח שלו שם וזה מרגיע 

מרגישה אותו נכנס אל המיטה ,גוף עירום נצמד אליי בחושך מאחור ,זרועות חזקות עוטפות ומחבקות . הרגע הזה - הוא טוב. 

לילה טוב.