אחת לפנות בוקר
הבית מואר במלא נרות
מקשיב למוזיקה המחשבות על הימים האחרונים הטריפו אותי... הרגשתי שהמפלצת מתעוררת אסור לה להתעורר זה מסוכן .
אחרי מקלחת חמה הבית מחומם טוב טוב הרגשה כפרית עם כל השטח הזה שסביבי..
הלילות האלה שאני בקונפליקטים פנימיים אם לתת לחיה שבי לצאת או להמשיך להרדים אותה ..
השאירה שם משהו ..
"אתה שלה הידהד לי בראש"
בת זונה הרגישה-!
תמשיך לעבוד על עצמך
" אני לא שלה עניתי"
בצדודית של האוזן אני שומע את דלת החצר נתפתחת היא תמיד נעולה ..
המשכתי בשלי הצוזיקה עטפה אותי
והסטייט אוף מיינד שהייתי בו
פשוט גרם לעוף למחוזות רחוקים עצמתי עיניי . . .
דפיקה עדינה בדלת -!
קמתי ניגשתי לדלת שאלתי מי ?
אין תשובה ..פתחתי את הדלת
לא מאמין למראה עיני...
היא עמדה שם עם כל הנוכחות העצומה שלה
עינייה היפות בוכיות
גופה הרזה רפוי וכנוע . . .
נעלמתי דום
פי התייבש
שאלה תזמין אותי פנימה ....?