בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 3 שנים. 23 בינואר 2021 בשעה 15:56

יש דברים
שאפשר לבטא
רק בדמעות.

המילים
אינן מספיקות.

לכן כשהדמעות
מציפות אותך,
תחגגי אותן.

זה רק אומר
שהחיים פועמים
בך, כאן ועכשיו.

~ אושו ~

 

שונאתדמעותורגשנות

 

 

 

לפני 3 שנים. 22 בינואר 2021 בשעה 20:39

גריי אני והיא...

 

לפני 3 שנים. 22 בינואר 2021 בשעה 15:00

אילו יכולתי לנסוע בזמן

הייתי עוצרת ברגע בו כבשת את ליבי

לרגע בו ישבנו וסיפרת לי עליך

לרגע בו פתחת את ליבך אליי

לרגע בו עלו בי דמעות

וחיבקת אותי

לרגע בו עשינו אהבה

לרגע בו הבנתי שאני שלך

שבויה בקסם שלך...

 

                                        געגוע לעבר...

 

                       שבת של שלום ושלווה🌸

 

לפני 3 שנים. 22 בינואר 2021 בשעה 12:40

גרה במקום הכי מדהיםםם...

 

לפני 3 שנים. 22 בינואר 2021 בשעה 7:23

מזמן לא זחלתי

געגוע למטה

הגוף נותן אותותיו

מגרד מעקצץ הצורך...

 

 

 

לפני 3 שנים. 21 בינואר 2021 בשעה 10:58

״יום החיבוק שמח״

רק  חיבוק.

לפעמים לא צריך יותר.

 

לפני 3 שנים. 21 בינואר 2021 בשעה 9:32

מהי בגרות רוחנית?

1 ) זה הרגע שבו אתה מפסיק לנסות לשנות אחרים ומתמקד בלשנות את עצמך.
2 ) זה כשאתה מקבל אנשים כפי שהם.
3 ) זה הרגע שאתה מבין שאין טעם להתווכח כי כל אחד צודק מנקודת מבטו.
4 ) זה כשאתה לומד ״לשחרר״.
5 ) זה הנקודה שבה אתה מבין שכל מה שאתה עושה, אתה עושה למען השלום שלך.
6 ) זה השלב שבו אתה מספיק בטוח בעצמך, ולא זקוק להראות לעולם כמה אתה חכם.
7 ) זה כשאתה לא מחפש יותר אישור מאנשים.
8 ) זה כשאתה חי בשלום עם מי שאתה (ועם מי שאתה לא).
9 ) זה כשאתה מפסיק להשוות את עצמך להישגים של אנשים אחרים.
10 ) זה כשאתה מסוגל להבחין בין ״צריך״ לבין ״רוצה״ ואתה מסוגל לשחרר את הרצון שלך.

 

 

 

לפני 3 שנים. 20 בינואר 2021 בשעה 15:53

זה הרגע אחרי שחדר לי לראש

ומתחיל להכיר אותי

את כל המחשבות הכי כמוסות שלי

הסטיות הפחדים

זה הרגע אחרי שמזיין לי את הלב

אני יורדת לארצה מיוזמתי

הרגע הזה שאני נרטבת רק מהמילים שלו

הרגע שבו אני נותנת את הראש

                                 הלב

                                 הגוף

                                 הנפש

                              החורים

                              הגמירות 

                             הנשימות

הרגע בו אני טוטאלית לחלוטין.

ונותנת הכל

ושם אני הכל ולא כלום

ומשם צומחת

והרגע הזה מחייה אותי מבפנים.

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 19 בינואר 2021 בשעה 16:42

שלא עוזב אותי

בין מה שרואים לבין הטנפת שבראש

בין הילדה לזונה שאני

בין הצרכים והעדינות שכביכול משדרת

הזכות והטוהר  העיניים הכחולות

 והסטיות שחלק ממני...

 

לפני 3 שנים. 18 בינואר 2021 בשעה 15:06

 

״מי שאין בו טיפת טירוף פשוט אינוי שפוי״...