אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 3 שנים. 3 בינואר 2021 בשעה 12:27


עד עכשיו שתקתי....
4.5 שנים אני בכלוב ולא דיווחו על שום פוסט שלי.
עד שהגעת...
את שתמיד עוקבת אחריי..
כשהכרתי אותך רק ניסיתי לעזור לך
ואת ההפך רק להרע...
כשרע לי את צוחקת
אם יכולת היית רוקדת על הקבר שלי..
אם היה לי מנוי הייתי מראה לך את הפה שלי שגמר בו אין ספור פעמים.
ואת התחת שטחן ואהב...
ההבדל בין שתינו
שאני נשלטת יהלום.
יותר לא תשמעי ממני.
מאחלת לך רק טוב
בריאות טובה ונפש בריאה.

לפני 3 שנים. 3 בינואר 2021 בשעה 5:19

בת 12 ויום...

לחייך מבעד לדמעות

ילדת אהבה

 

שבוע חדש...

 

לפני 3 שנים. 2 בינואר 2021 בשעה 19:22

מתגעגעת אליו

להיות כלום

חור...

לפני 3 שנים. 2 בינואר 2021 בשעה 16:31

בתור אחת ששונאתתת דרמות

מייצרת לעצמי

כל הזמן..

איך זה יתכן???

 

 

לפני 3 שנים. 2 בינואר 2021 בשעה 12:19

הוא נתן דרור

לילדה שבי...

והיא רוצה לצאת מהחושך

היא רק רוצה שיאהבו אותה

ויחבקו המוןן...

נמסה כשנתן לה אהבה..

 

 

 

 

 

לפני 3 שנים. 2 בינואר 2021 בשעה 6:42

השנה שהיתה היתה שנה קשוחה
מלמדת...
שנה שבה חליתי בקורונה
למדתי להעריך
לא לקבל כלום כמובן מאליו.
נפלתי וקמתי אין ספור פעמים
שנה שגיליתי אותי מחדש
שנה שלמרות הקושי נלחמת לחייך..
שנה שקיבלתי אותו לחיי

ואיבדתי שוב ושוב..

 

בוקר יומולדת

דמעות

 

 

דמיינתי הכל אחרת...

רציתי הכל אחרת

וכל מה שביקשתי לעצמי

אותו...

 

 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 15:22

"לִהְיוֹת עִיווֵּר
וּמְטֻומְטָם
וּלְהִתְבַּלְבֵּל
וּלְהִכָּשֵׁל
בָּאַהֲבָה
עָדִיף בַּהַרְבֵּה
מִלִּהְיוֹת חָכָם
וּמֻוכְשָׁר
וּבִלְעָדֶיהָ." 🖤

- הנרי דייוויד תורו

 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 11:30

איבדתי את הפוקוס שלי

ועכשיו הלב שלי  פתוח גועש מבפנים

מדמםם...

לפני כמה ימים לא היה לי אויר

היתה הרגשה של משהו רע עומד לקרות...

הנה הגיע הרגע...

טובעת בתוך עצמי

רוצה להעלם

לעולמי עד.

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 6:09

אם מקבלת 2 עוגות על הבוקר

והגמדים מקבלים אותי בקריאות שמחה

כנראה עשיתי משהו טוב בעולם הזה...

 

אז למה אני דומעת ושבורה? 

לפני 3 שנים. 1 בינואר 2021 בשעה 4:16

דימיינתי אחרת את תחילת השנה..

דימיינתי אחרת את יום ההולדת שלי

אוספת את רסיסי נשמתי

את השברים שלי...

ונעלמת לאיטי...

נאלמת...

 

נתתי הכל

לא נשאר בי כוח

 

 

 

״תן בי את הכוח להיות חסרת תחושה

לא לחוש כאב״