שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 4 שנים. 26 ביולי 2020 בשעה 4:10

אף פעם לא הרגשתי של מישהו...

לא אמרו לי שלי...

 

אצל כל אחד הייתי בסדר עדיפות אחר...

 

וכשהוא קורא לי שלי ...

משהו בי יודע שאני  שלו

 

 

אחרי שלא נתתי כניסה לאף אחד

הוא נכנס לאט לאט

עם סבלנות והכלה

חדר לכל מקום אפשרי

וזיין לי את הלב

 

לפני 4 שנים. 25 ביולי 2020 בשעה 17:14

מאוד אליו...

 

שבת לבד

הרבה דמעות

הולכת למעיין לנקות את הראש

 

 

שולחת לו תמונות...שיראה מה הפסיד

 

לא טוב ללכת למעיין חרמנים אמרתי...

כמה שאני סוטההה...

 

מזל שאין מנוי.....

 

געגוע בלב...

 

 

 

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 15:10

צומי אחרון...

והקירות סוגרים מכל כיוון...

 

לפני 4 שנים. 16 ביולי 2020 בשעה 4:17

 

 

געגוע בלב....

 

לפני 4 שנים. 15 ביולי 2020 בשעה 16:58

אני אהיה בסדר

יהיה בסדר ...

לומדת להכיל את מה שאני

את הראש

את הלב

את הייחוד שלי

מחבקת אותי

פה במצפה...

 

חושבת עליי

עלייך...

על שקט

על רעב....

לפני 4 שנים. 15 ביולי 2020 בשעה 5:44

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 14:01

שכנה שלי נסעה לקניות ושאלה אם צריכה משהו...

אמרתי : סרט חבלה

היא: זה לא.... שייך לבבסד?

התפוצצתי מצחוק...

 

 

היא יודעת שאני קצת סוטה

למרות שהבקשה היתה תמימה ממש...

 

ואז קלטתי שמשבת כמעט ולא צחקתי...

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2020 בשעה 3:50

מיוחדת ושונה

יודעת...

אך מדממת מבפנים

ככל הנראה תמיד אכאב ממשהו

ואברח למשהו אחר

 

 

והכי בא לי 

לדמם פיזית...

 

הייתי שמחה להזדכות על הלב

 

 

 

מחר נגמר המנוי

ואנסה להתפקס

 

 

לפני 4 שנים. 13 ביולי 2020 בשעה 16:20

הדיסוננס בין הראש ללב

גומר

שורף ...

וזה יום תחת

 

מרגישה כואבת ...חולה

בלי אויר ממנו...

 

המשיכה ללב כי אני לב

ושם אני בוערת והכי מתמסרת

ולא מכירה אחרת..

או לראש...?

ראש או לב?

רגש או היגיון?

רטיבות או יובש?

אש או מים?

לפני 4 שנים. 12 ביולי 2020 בשעה 5:32

אתה יודע מה זה
לחיות עם כל כך הרבה
כאב
יש לילות
בהם אני לא נרדמת
בגלל שאני רודפת אחרי עצמי
בספירלות
מחטטת לעצמי עמוק עמוק
בכל פצעי הנשמה
מחפשת חלקים מעצמי
שנפלו
כשחיפשתי את עצמי
בפעם שעברה

אתה יודע
יש ימים בהם
השמש כל כך חייכנית
ועדיין היא נראית לי כועסת
עליי במיוחד
ואני שוחה בתוך אקווריומים מלבניים
של אשמה מרוכזת
ואין לי זימים בשביל לשרוד במים
ואני מפרפרת על פני האדמה

אתה בטח מניח
שאני מאוד חזקה
ככה יצרת אותי
בלתי שבירה
איך אספר לך שנסדקתי
שצורתי פחות יפה
שאני לא מה שתכננתי
כשהייתי צעירה
איך אספר
שאת התום
אשר שתלת מליבך
אני במו ידיי הרסתי
במחשבות על טוב ורע
איך אחשוף
שלפעמים
הכל מרגיש
כמו טביעה
והראש מעל המים
נאחז באור שלך

אתה יודע מה זה
להיות אויב לעצמך
לשים לעצמך רגליים
לא לזהות את הדמות במראה
תגיד לי שאתה יודע
תן לי סימן
שתול בי אמונה
כי החוויה האנושית
מעייפת נורא
ולפעמים אני צריכה
את ידך
החמה
את קולך המנחה
את השקט שלך
רק כדי להיות
בטוחה בטוחה
שאני
לא
פה
לבד
שתמיד תהיה לי תקווה

 

 

#שירי מיקה

 

מקדישה לך...!