|
|
|
לא נשאר בי כלום לתת
אני מורכבת ולא קלה
לוחמת שורדת
מגלה בי חוזקות
שלא הכרתי...
מקבלת המון אהבה
מהגמדים שלי
ומהגורים שלי
ומתמקדת בטוב
כבר חודש שהפלפון שלי
על מצב רטט
מנסה לייצר לי שקט
נעלמתי והעלמתי הרבה
משאירה בחיי רק טוב
בא לי לברוח למקום
שבו לא יכירו את הצלקות
והכאב שלי...
רק ש...
הזכרונות והגעגוע יבואו...
גם אני...
ראיתם פעם?
ואין טעם שתכתבו ....
פסיכית מידי...
זקוקה לידיים עוטפות
ידיים גדולות
שיתנו שקט
מקום בטוח
בית
בית כזה חם מאיר ומעיר
כל נים ווריד
מעיר את הלב
כשאני שמחה זה מהלב
וכשאני עצובה זה עצב תהומי
ובחודשים האחרונים אין הרבה דברים שמשמחים אותי...
כי אני מתה מבפנים...
מתה מפחד
והפחד מופיע לי בחלומות
וקמה עם מועקה
עם הגוש הזה בגרון
איך אעבור עוד יום כזה?
בא לי לצרוח
"תעצור את הכל אני רוצה לרדת מהלונה פארק הזה"
לומר מילת ביטחון
וזה יגמר
זה לא נגמר...
זה רק מתחיל...
מסתכלת במראה
ואומרת לה:
" את שומעת אין ברירה אחרת, זה רק להיות חזקה!
עברת הרבה
ואת תהיי בסדר
תלמדי לנשום
הכל שטויות..מתגמד לעומת זה
הכי חשוב זה הבריאות
ולדעת לנשום בתוך הכאוס הזה...
את תהיי בסדר!
את תהיי!"
