סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני 4 שנים. 28 באוגוסט 2020 בשעה 8:42

תובנות.... והחלטות....

 

 

 

 

 

יקירתי,
אף אחד לא יודע מה עברת,
או מה עיניך הקטנות והיפות ראו.
אבל אני יכולה להרגיע אותך;
כל מה שעברת? זה מאיר ברוחך.
אז את לא צריכה להסתתר יותר,
את לא צריכה לשים על עצמך זהות של חזקה.
מותר לך לתת מקום גם לחולשות שבך.
כי את ראויה לאהבה,
קודם כל מעצמך.

אז תשחררי בבקשה,
תשחררי את הרצון בשליטה.
היום בו תרפי מהרצון הזה, יהיה היום בו תהיי חופשיה.
היום בו תפסיקי לחפש וודאות, יהיה היום שבו תמצאי שלווה.
תשחררי כבר את המאבק הזה שלך בעצמך,
ותנשמי לרווחה.
תרגישי את הכאב הזה במלוא הדרו;
בלי לתייג אותו, בלי לפרשן אותו.
בלי לנתח כל הזמן את מה שאת מרגישה..
כי בזה, אין ספק שאת טובה.

תשחררי את המילים, את הסיפורים;
את הניסיונות להבין מה בדיוק קורה לך.
תרפי מהדפוסים, תרפי מכבלי הזמן,
הם רק מתעתעים בך.
תני ליציבות שאת כל-כך מחפשת להתפורר,
כי היא מעולם לא הייתה;
תני לאשליות להתמוסס, תחזרי להוויה.
תני לכאב הזה לפרק אותך לרסיסים,
ותצאי מתוך המסע זה הזה חדשה.
אל תבזבזי את הזמן שלך בהסברים,
או בלנסות להוכיח את עצמך בפני אנשים אחרים;
גם ככה אנשים ישמעו, את מה שהם רוצים.

אני מבטיחה לך, הכאב יעבור,
ובמקומו תגיע צלילות נצחית..
אז הגיע הזמן שתבחרי אחרת,
תבחרי להיות אחת עם החיים.
כי את נצחית, את ניצוץ אלוהי!
את יכולה, ואני מאמינה בך.
את נועדת לגדולות, נועדת לעשות קסמים;
את אהבה בהתגלמותה.
אז לעולם אל תשכחי אותה.
ואל תכופפי את עצמך,
אל תנסי להפוך את עצמך למשהו הגיוני.
כי הנשמה שלך היא לא טרנד, ולא אופנה;
היא ייחודית, והיא אך ורק שלך.

תיקחי הפסקה מהחיים,
תצאי לחופשה מההרפתקה.
תני מקום לחולשות שלך, לשברים שבך.
כי את שלמה, בדיוק כפי שאת.

מתוך יומנה של
זורחת לי השמש מהתחת ღ

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י