יש לי בקשה, בבקשה;
אל תשפטו את החיים שלי מהבית שלכם,
ולא את החלומות שלי בשינה שלכם.
תפסיקו מודאגים לגבי הדרך שבה אני בוחרת לחיות את חיי,
ותתחילו להיות מודאגים מזה שאתם בכלל מתעסקים,
בחיים של אנשים אחרים.
כי אתם,
אלה שלא מספרים את האמת על עצמם?
לא יכולים להסתובב בעולם ולספר 'אמת'
של אנשים אחרים.
בטוחים שתצליחו לגרום לתמונה שתלויה לכם על הקיר להיות ישרה,
בזה שתגידו לכל השכנים שלכם שהתמונות שלהם עקומות.
כולם חושבים על איך לשנות את העולם נכון?
אבל אף-אחד לא חושב על איך לשנות את עצמו..
כי זה הכי קל לשפוט ולבקר יצירת אומנות,
אבל זה הרבה יותר קשה לבצע אחת.
אז אתם ממהרים לשפוט,
רק כדי לא להישפט בעצמכם.
אבל כשאתם שופטים אחרים, אתם לא מגדירים אותם;
אתם מגדירים אתכם.
ולכבות נרות של מישהו אחר,
לא יגרום לשלכם לבעור חזק יותר.
תזכרו את זה.
אז זה לא משנה לי מה אתם חושבים עליי.
מה שחשוב לי באמת,
זה שאני יכולה להסתכל במראה,
ולאהוב את מי שאני רואה.
ואתם, מה איתכם?
אתם יכולים להגיד את אותו הדבר על עצמכם?
מתוך יומנה של
זורחת לי השמש מהתחת ღ