בכפר קטן ומרוחק חי לו זקן סיני חכם ובנו.
מצבו הכלכלי היה קשה וכל שנותר לו היה רק סוס אחד.
יום אחד, ברח במפתיע הסוס מהאורווה ונעלם כלא היה.
באו כל אנשי הכפר לנחמו. ״כולנו משתתפים בצערך״ אמרו לאיש. האיש הזקן הגיב להם: ״מניין לי לדעת? אולי זה רע ואולי זה טוב״.
יום למחרת חזר הסוס יחד עם סוסה אצילית נוספת. באו אנשי הכפר ואמרו לו: ״כמה אנו שמחים עבורך. עכשיו תתעשר ויהיה לך קצת נחת! מתנה משמיים״.
״אולי זה רע ואולי זה טוב״ השיב להתלהבותם האיש הזקן.
לאחר מספר ימים, רכב בנו על הסוסה החדשה שהגיעה לאורווה - ושבר את רגלו. באו שוב אנשי הכפר לנחמו. תשובתו הייתה זהה: ״אולי זה רע ואולי זה טוב.״
יום למחרת באו לגייס את כל צעירים הכפר למלחמה עקובה מדם, בה נהרגו רבים מהם. את הבן של הזקן הסיני לא גייסו - כי רגלו הייתה שבורה וכך ניצלו חיו. זכרו לגבי כל דבר שקורה לכם: ״אולי זה רע ואולי זה טוב״. 🙂
