נרקומנית של מילים

כמו נגיפים אנחנו עוטים מסכות,

אנחנו מסווים את עצמנו 

להסתרת החלקים שאנחנו לא רוצים שיראו.

אנחנו מקרינים ביטחון כשאנחנו חסרי ביטחון.

קשיחות כשאנחנו פגיעים,

ורוגע כשחיינו יוצאים משליטה.

ההבדל הוא שמנגנוני ההגנה האלה 

לא תמיד משרתים אותנו.

מה שאנחנו עושים להקל על עצמנו

מקשה על האחרים להתקרב.

כמה שמפחיד להוריד את חומות ההגנה,

התמורות מדברות בעד עצמן.

כי בסופו של דבר

האדם היחיד ששווה להיות,

הוא מי שאתם.