סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נרקומנית של מילים

כותבת בשבילי
כותבת את עצמי...
לפני חודש. 19 באוקטובר 2024 בשעה 15:25


 
 
לא צריכה ארמון

בוא נכוון את הקצב
את הקצב שלך לשלי
נעצור להביט בעיניים
אתה תהיה הראי שלי
בוא נטייל קצת בעצב
יערות הגשם שלך
לא היה לך שקט
לא היה לך אותך

 

בוא ונעיר את הלילה
אנחנו נהיה פנסים
אם כל העולם תפאורה
שישחקו האנשים
ואז כשיגיע הבוקר
אתה תראה שכלום לא קרה
הפחד לא נעלם
הוא רק שינה את הצורה

 

ואני לא צריכה ארמון
לא יהלומים
לא רוצה שתתרחק, תוריד לי כוכבים
מספיק לי שתבוא ובאמת תהיה
איך כשיש לי פה אותך יש לי כל כך הרבה
אני לא צריכה ארמון
לא יהלומים
לא רוצה שתתרחק, עד לכוכבים
אבל אם אתה בא אז באמת תהיה
אני יודעת זה המון - זה הכי הרבה

 

אז בוא ונמצא ת'מפתח
שזרקנו כאילו לים
סודות שאתה תספר
אני לא אגלה לעולם
בוא ונפתח את הדלת
חלון לנפש שלך
אני מבטיחה לא לשבור
תבטיח גם אתה

 

ללמוד איך לסלוח
ומתוך ה לגדול
כי במשחקי כוח
מפסיקים את הכל
ומה שהיה, טוב שהיה
נדמה לך סוף
לי נראה התחלה

 

ואני לא צריכה ארמון
לא יהלומים
לא רוצה שתתרחק, תוריד לי כוכבים
מספיק לי שתבוא ובאמת תהיה
איך כשיש לי פה אותך יש לי כל כך הרבה
אני לא צריכה ארמון
לא יהלומים
לא רוצה שתתרחק, עד לכוכבים
אבל אם אתה בא אז באמת תהיה
אני יודעת זה המון - זה הכי הרבה

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י